רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס קרסה בשל התנהלות רשלנית של מנהליה והעברת עשרות מיליוני שקלים למטרות שלא להן נועדו, כולל תשלומים לבעל השליטה הקודם, המפיק יורם גלובוס. כך טוענים מפרקי החברה, התובעים 56 מיליון שקל מהבעלים והמנהלים לשעבר.
המפרקים - עוה"ד גיל אורן ואלונה בומגרטן ורו"ח בועז ברזלי - הגישו (יום ה', 31.12.20) את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הנתבעים הם מושאל שטראוס והרברט סייף, אזרחי ארה"ב שהיו בעלי השליטה ברשת, אם כי לדברי המפרקים - כלל לא התעניינו במתרחש בה; בנט קפלן, המנכ"ל המשותף שהיה האיש החזק בחברה (וכיום בפשיטת רגל); והמנכ"ל המשותף יצחק תורג'מן.
על-פי התביעה, תחילת סיפור המעשה היא בהסכם שנחתם ביוני 2014 בין חברת SKS שבשליטת שטראוס וסייף לבין גלובוס, בדבר רכישת מניותיו ברשת ב-98 מיליון שקל. ארבעה חודשים מאוחר יותר יזמה גלובוס מקס תוכנית התרחבות בהיקף של 115 מיליון שקל ונטלה הלוואה בסך 80 מיליון שקל מקרן פסגות והסתדרות המורים. 50 מיליון שקל מכספי ההלוואה נועדו למימון ההתרחבות, והיתרה אמורה הייתה לבוא מההכנסות השוטפות של הרשת ומההכנסות שתניב ההתרחבות.
בפועל, טוענים המפרקים, הועברו 32 מיליון שקל מכספי החברה לתשלום במזומן של חלק מן התמורה שהתחייבו בעליה לשלם לגלובוס, והיא גם נמנעה מלגבות חוב שלו כלפיה בסך 17 מיליון שקל. לדבריהם, המשמעות היא שחלק משמעותי מכספי ההלוואה מפסגות הועברו לגלובוס ולא שימשו למטרתם - הרחבת הפעילות. במקביל, חרגה גלובוס מקס במיליוני שקלים מתקציב תוכנית ההתרחבות ומלוחות הזמנים שלה, כך שההכנסות הצפויות לא הגיעו אף הן. למרות כל אלו, החליטה הרשת לרכוש עוד שלושה בתי קולנוע - ולבסוף לא יכלה לשלם תמורתם.
עוד נאמר בתביעה כי גלובוס מקס ניסתה "לפתור בדרכים עקלקלות" את המצוקה התזרימית ההולכת ומחריפה. בין היתר, היא נטלה הלוואות מבעלי נכסים, ובפרט משלושה בעלי מתחמים מהם לוותה 25 מיליון שקל. מאחר שההסכם עם פסגות מנע ממנה לפרוע הלוואות בטרם תחזיר את ההלוואה ממנה, ניסתה הרשת להסוות את נטילת ההלוואות מבעלי המתחמים והעלימה אותן מספריה. במקביל, היא לא הצליחה לממש חלק מתוכנית ההתרחבות - בשל העדר מקורות כספיים.
המפרקים טוענים, כי למעשה כבר מאז 2014 הייתה גלובוס מקס במצב של חדלות פרעון, שהלך והחמיר עד קריסתה. העדר הפיקוח מצידם של שטראוס וסייף, נטען בתביעה, אפשר לקפלן לפעול בצורה פגומה. בין היתר, הוא משך שיקים ידניים של החברה בסכום של 38 מיליון שקל לטובת חברת הנדל"ן עמיטק, שהייתה בשליטתם של שטראוס וסייף, והעלים זאת מספרי החברה ומרואי החשבון שלה. עוד נטען, כי הרשת נטלה הלוואות קצרות מועד בריביות נשך כדי לפרוע את ההלוואה לפסגות, וביצעה תשלומים בלא חשבוניות.
טענות נוספות נוגעות להטבות שניתנו לקפלן: מכונית מרצדס מפוארת למרות שהרשת הייתה במצוקה תזרימית קשה; מימון צריכת יין שלו; מתן הלוואות לבנו של קפלן לצרכיו הפרטיים. לדברי המפרקים, החברה שכרה את תורג'מן תמורת שכר גבוה בלא הסכם שיעגן את חובותיו, ושילמה לו מאות אלפי שקלים תמורת "שירותי פרסום" שלמעשה לא ניתנו. לבסוף נאמר כי התנהלות הרשת גרמה למשבר אמון חריף עם פסגות, אשר העמידה את ההלוואה לפרעון מיידי. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד בנימין חורף, יובל ברגיל ואיתי גוטל, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
