בוטל חיובה של המדינה לפצות נער שנפצע בהתפרעויות

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, ביטל (יום א', 3.1.21) את חיובה של המדינה לפצות ב-2.1 מיליון שקל נער שאיבד את עינו ביוני 2010 בעת התפרעויות ליד בתי יהודים בשכונת סילואן שמדרום לעיר העתיקה בירושלים.

ההתפרעויות כללו יידוי בקבוקי תבערה ואבנים לעבר השוטרים הרבים שהוזעקו למקום ו-12 מהם נפצעו. השוטרים הגיבו בירי רימוני גז ורימוני הלם. התובע, שהיה אז בן 17, נפגע בעינו הימנית ולא היה מנוס מלעקור אותה. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אריה רומנוב) קיבל את הטענה לפיה הנער נפצע מירי כדור ספוג בידי השוטרים, בין היתר משום שהמדינה לא הציגה גרסה חלופית, אלא רק טענה נגד אמיתות גרסתו של הנער ואמרה שסביר יותר שנפצע במהלך ההתפרעויות - ולכן אין היא נושאת באחריות לנזקיו.

בקבלו את ערעור המדינה אומר עמית, כי במקרה זה ניתן להתערב בממצאי העובדה של המחוזי, שכן חלק מהם מתבססים על הסקת מסקנות, ולצד זאת - רומנוב התעלם מהיבטים מסוימים בחומר הראיות. "מקובלת עלי עמדתה העקרונית של המערערת, כי היא לא הייתה חייבת להעמיד גרסה פוזיטיבית בנוגע לנסיבות פציעתו של המשיב, וכי על-מנת לקבל את תביעתו לא די בקביעה כי גרסתו 'אפשרית' כפי שעולה לפרקים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ויש להוכיח את התרחשותה במאזן ההסתברויות. נקודת המוצא של בית המשפט בעניין זה הייתה אפוא שגויה", קובע עמית.

עמית מנתח מחדש את הראיות, כולל אלו שרומנוב לא התייחס אליהן כלל או בצורה חלקית בלבד, ומגיע למסקנה, כי קיימים קשיים ניכרים בגרסתו של הנער. בין היתר, קיים פער זמנים בלתי מוסבר בין גרסה זו לבין תיעוד הגעת האמבולנס לבית החולים, וקיימת לכל הפחות תמיהה לגבי היזכרותו המאוחרת של הנער בשמה של האישה שלטענתה לה סייע בעת שנפגע מן הירי ברחוב צדדי.

רומנוב הסיק, כי מאחר שהשוטרים רדפו אחרי המתפרעים - סביר להניח שפגעו בצעיר שכאמור לא היה במוקד ההתפרעויות. עמית מגיב: "קשה להלום כי שוטר ירה מטווח קצר לעבר נער צעיר וחובש בעת שאלה עסקו בפינוי אישה שנזקקה לעזרה, כל זאת ברחוב צדדי שלא היה בלב הפרות הסדר. ביסוס מספק לגרסה זו לא נמצא בראיות שהוגשו מטעם המשיב [הנער]".

השופטים עופר גרוסקופף ודוד מינץ הסכימו עם עמית. גרוסקופף ציין, כי אין לזקוף לחובתה של המדינה את העובדה שציינה בהגינותה שאינה יודעת בדיוק כיצד נפגע הנער ולכן רק שיערה שהיה זה במהלך ההתפרעויות. נקודת המוצא של רומנוב הייתה שגויה, ולכך נוספו הבעיות בגרסתו של הנער, הוא אומר. את המדינה ייצגו עוה"ד ישראל בלום ושרון מן-אורין, ואת הנער - עו"ד עלא זחאלקה.