כאשר המדינה תופסת מבחינה רישומית נכס של חשוד בהלבנת הון והדבר פוגע בזכויותיהם של צדדים שלישיים, מן הראוי להמיר את העיקול בהפקדת בטוחה מצידו של החשוד. כך עולה (יום א', 3.1.21) מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.
מדובר באדם השותף בקרקע בכפר סבא הירוקה. הוא מואשם בהלבנת הון, ובשל כך ביקשה וקיבלה המדינה צו המונע ביצוע דיספוזיציה בחלקו בקרקע; ואילו רשות המיסים עיקלה את חלקו בשל חוב מס. עיריית כפר סבא אישרה להקים על הקרקע ארבעה בנייני מגורים בני 38 דירות כל אחד. אולם, השותפים האחרים בקרקע אינם יכולים לחתום על עסקת קומבינציה לבניית כל ארבעת הבניינים, בשל הצו והעיקול החלים על חלקו של אותו אדם.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת לימור ביבי) קבעה, כי הצו והעיקול יימחקו אם אותו אדם יפקיד ערובה בסך 4.15 מיליון שקל. אלא שהוא טען ששווי חלקו עומד על 2 מיליון שקל בלבד והסכים להפקיד 2.5 מיליון שקל. יתר הבעלים ערערו לעליון על החלטתה של ביבי, ולאחר שלא הצליחו להגיע להסכמה עם שותפם ועם המדינה - קיבל גרוסקופף חלקית את הערעור. הוא אומר:
"בדומה לתחושה הנוצרת אצל המתבונן בציוריו של [מוריץ קורנליוס] אֶשֶר, גם בחינת הסכסוך
שלפנינו מלמדת על קיומן של מספר זוויות מבט, אשר כל אחת מהן מספקת תמונה הגיונית לכאורה, בעוד שהמִצְרָף בלתי מתקבל על הדעת. מצד אחד, ניצבת המדינה המבקשת בצדק להגשים אינטרסים ציבוריים מובהקים שביסוד חוק איסור הלבנת הון ובבסיס דיני המס, ולהבטיח כי בהינתן ההליך הפלילי שמתנהל כנגד המשיב והעובדה שנמנע בעבר מתשלום מס - יינקטו כל האמצעים הדרושים על-מנת שלא יהא חוטא נשכר.
"מצד שני, עומדים המערערים אשר על לא עוול בכפם, ורק בשל זכויותיו של המשיב בחלקה, נתקלים במשוכות שונות למימוש זכויותיהם הקנייניות. מצד שלישי, נמצא המשיב, אשר מוכן לפדות את זכויותיו במקרקעין בהפקדת ערובה בסכום נתון, המייצג את הערך שיש לייחס לטענתו לזכויות אלה, אך אינו מוכן להעלותו בהתאם לדרישות המדינה". לכן, "מוצא משפטי פשוט אינו בנמצא".
לדברי גרוסקופף, עמדתה של המדינה מעוגנת בדין ובית המשפט אינו יכול להתערב בה. "צו המניעה הוטל כדין על זכויות המשיב בחלקה, והוא נועד להבטיח אינטרס לגיטימי של המדינה. ההשלכות שיש לכך על המערערים, כצדדים שלישיים, הן עניין שראוי להביאו בחשבון, ואולם אין בהן כדי להצדיק את המרתו של צו המניעה בבטוחה ששוויה נמוך משמעותית מהערך הכלכלי של זכויות המשיב בחלקה, באופן שיועיל לא רק למערערים תמי הלב, אלא גם למשיב, החשוד בפלילים ואשר נטען כנגדו כי הוא נמנע מלשלם מס אמת".
גרוסקופף החליט להתערב בגובה הבטוחה, באומרו שמערך המגרש יש להפחית מס שבח בסך 25%. בנוסף לכך, "מתוך התחשבות מסוימת באינטרס של המערערים, ומבלי שיהיה בכך פגיעה מהותית באינטרס המדינה", הוא מפחית ממנה 15% נוספים ומעמיד אותה על 2.65 מיליון שקל. אם החשוד יפקיד סכום זה, יוסרו צו המניעה והעיקול.
המדינה חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל. המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט יוסף אלרון הסכימו עם גרוסקופף. את השותפים ייצגו עוה"ד גד שילר, גלית ביבי ושיר אלבז; את החשוד ייצג עו"ד ערן ערבה; ואת המדינה - עו"ד נעמי גרנות.
