היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, טוען, כי אישר מראש את פתיחת כל הבדיקות והחקירות נגד ראש הממשלה,
בנימין נתניהו. בכך מגיבה הפרקליטות (יום ג', 5.1.21) לבקשתו של נתניהו לביטול כתב האישום נגדו, הנסמכת על הטענה לפיה לא ניתן אישור מראש של היועץ המשפטי כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה.
ההגנה טענה, כי אישורו של מנדלבליט לפתוח בחקירה בתיק 4000 ניתן לכל המוקדם ב-1.2.18 - אך פעולות חקירה נמרצות בוצעו כבר מאוקטובר 2017. ביניהן: חקירתם של
שאול אלוביץ,
אור אלוביץ ואלי קמיר; חדירה לתא הדוא"ל של שאול אלוביץ ללא צו חיפוש; איסוף פרסומים באתר וואלה על בני הזוג נתניהו; חדירה לטלפון של
שלמה פילבר; חקירתו של
ניר חפץ; חקירתו של
אילן ישועה וחיפושים בטלפון ובדוא"ל שלו. לטענת ההגנה, 250 ראיות בתיק זה נאספו לפני קבלת אישורו של מנדלבליט לפתוח בחקירה.
לגבי תיקים 1000 ו-2000 טענה ההגנה, כי האישורים ניתנו (בהתאמה) בדצמבר 2016 ובינואר 2017. במקרים אלו, כך נטען, בוצעו פעולות חקירה מהותיות במשך עשרה חודשים לפני כן. ביניהן: חדירה לטלפון ולמחשב של
ארי הרו; חקירתו של הרו וניסיון לגייסו כעד מדינה; חקירתם של
בן כספית וגיל חפץ; חקירתו של
רון לאודר; חקירתם של מי שעבדו אצל
ארנון מילצ'ן ו
ג'יימס פאקר; חקירתו של מילצ'ן; חקירתו של
עוזי ארד (ראו קישור משמאל).
תגובתה של הפרקליטות כוללת מזכר בחתימתו של מנדלבליט, המבוסס על הפרוטוקולים של ישיבות שקיים ועל מזכרים פנימיים המסכמים אותן. הפרקליטות אומרת שהאישורים ניתנו בעל-פה, אם כי הם כאמור תועדו - באותו יום או לאחר ימים אחדים - במזכרים אותם אישר מנדלבליט. המדינה כבר הביעה את עמדתה, לפיה אין צורך באישור בכתב לביצוע החקירות; מנדלבליט אומר כי אילו המחוקק היה רוצה הסכמה בכתב - הוא היה כותב זאת במפורש. ההגנה טוענת, כי מאחר שמדובר בהחלטה מינהלית - היא חייבת להיות בכתב.
לדברי מנדלבליט, ב-2.10.17 הוא הסכים ש"מערכת אכיפת החוק תנקוט פעולות לבדיקת מידע על-אודות ביצוע עבירות" בידי נתניהו בתיק בזק (לימים תיק 4000). הוא אישר לבדור את הטענות לפיהן במשרד התקשורת בוצעו פעולות לטובת בזק ושהדבר קשור ליחסים בין נתניהו לאלוביץ. ב-14.12.17 אישר מנדלבליט לחקור עדים בהקשר זה. ב-17.1.18 אישר מנדלבליט "לחקור אדם בחשד לשיבוש מהלכי ומשפט ומתן שוחד לראש הממשלה". ואילו ב-5.2.18 אישר מנדלבליט לחקור את נתניהו כחשוד.
לגבי תיקים 1000 ו-2000 אומר מנדלבליט, כי ב-3.3.16 אישר "לבדוק טענות לביצוע עבירות על-ידי ראש הממשלה" בתיק 2000, כולל אישור למשטרה לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה "בקשר למידע שעומד בבסיס החקירה" (הכוונה ככל הנראה לטלפון של הרו, בו הוקלטו שתיים מפגישותיו של נתניהו עם נוני מוזס). ב-26.6.16 אישר מנדלבליט שהמשטרה "תבדוק טענות לפיהן ראש הממשלה ביצע עבירות פליליות בעניינים שונים של טוהר המידות" ואישר לחקור "אדם מקורב לראש הממשלה" בתיק 2000 (כנראה הרו). ב-6.7.16 אישר מנדלבליט לפרסם את דבר קיומה של הבדיקה בשני התיקים וההודעה פורסמה כעבור ארבעה ימים.
ב-1.9.16, ממשיך מנדלבליט, הוא אישר לחקור אדם כחשוד במתן שוחד לנתניהו בתיק 2000 (כנראה מוזס). הוא גם אישר לחקור מספר בני אדם בהליך בדיקה בתיק 1000. ב-12.12.16 הודיע מנדלבליט לנתניהו שהחליט לזמנו לחקירה. ב-25.12.16 אישר מנדלבליט לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 1000, ב-5.1.17 הוא אישר לחקור אותו באזהרה גם בתיק 2000.
מנדלבליט מדגיש, כי הוא היה מעורב אישית בצורה עמוקה בחקירות נגד נתניהו, בעשרות ישיבות שלעיתים התנהלו כמעט מדי שבוע - וזאת מעבר לחובתו לאשר את פתיחתן. "נדרשתי לטענות ולממצאים שהוצגו לי בחוות דעת ובישיבות, וקיבלתי באופן אישי החלטות על כיווני החקירות והבדיקות וגדריהן. לעיתים החלטתי לזנוח אפיק בדיקה או חקירה מסוים, ולעיתים החלטתי להעמיק חקר באפיק בדיקה או חקירה מסוים. הכל על-פי העניין. מעת לעת ממצאי הבדיקה והחקירה באו בפני, ועל-פי אלה היו מתקבלות החלטות על המשך הפעילות". לדבריו, "נתתי אישור לרוב פעולות החקירה המהותיות שנעשו בתיקים".
סניגוריו של נתניהו, עוה"ד בועז בן-צור ו
עמית חדד, טוענים בתגובה שהגישו לבית המשפט, כי הפרקליטות לא קיימה את החלטתו. "החלטתו של בית המשפט הנכבד הייתה קצרה, פשוטה וברורה: על המאשימה למסור להגנה את האישורים 'בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם'. לא מזכר ולא רישום בדיעבד... המזכר שהוגש אינו מציית להחלטת בית המשפט הנכבד, והוא עולה כדי עשיית דין עצמי. דומה שהדברים ברורים ומדברים בעד עצמם. למעשה, ההודעה שהגישה המאשימה לבית המשפט הנכבד היא ניסיון לכפות את עמדתה שנדחתה על-ידי בית המשפט הנכבד, ולהגיש ערר על החלטת בית המשפט הנכבד במסווה של 'בקשת הבהרה', תוך הפרה בוטה של החלטתו". בן-צור וחדד מבהירים, כי לנוכח זאת - הם עומדים על בקשתם לביטול כתב האישום.