בתי המשפט יפעלו במתכונת מצומצמת ודמויית פגרה בזמן הסגר הקרוב. זו משמעות הודעתו (יום ה', 7.1.21) של מנהל בתי המשפט, יגאל מרזל. ההודעה פורסמה בעקבות פגישה בין ממלא-מקום שר המשפטים, בני גנץ, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, וראש לשכת עורכי הדין, אבי חימי.

קני המידה שקבעו השלושה צפויים להביא לדחיית דיון המענה לכתב האישום במשפט נתניהו, הקבוע לשבוע הבא (13.1.21). אולם, כנראה בשל שיקולים פוליטיים של גנץ - קני מידה אלו אינם קובעים זאת במפורש; גנץ התנה את הסכמתו לסגר בכך שהדיונים בתיק נתניהו לא יידחו. עם זאת, הם מאפשרים לנאשמים בתיק (בנימין נתניהו, שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ונוני מוזס) לבקש דחייה כזאת, ומותירים את ההחלטה בידי השופטים (רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם). הארבעה כבר ביקשו דחייה במתן המענה, השופטים סירבו, אך כעת יוכלו לבקש שוב וקרוב לוודאי שייענו.

הסעיף הרלוונטי בהודעה אומר: "בעלי דין ועורכי דין אשר מבקשים לדחות את מועד הדיון בעניינם בשל נסיבות אישיות או מקצועיות הנובעות מהמגבלות המוטלות על הציבור במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, יוכלו לפנות לבית המשפט או לבית הדין בבקשה מנומקת. בקשות דחייה כאמור תידונה על-ידי בתי המשפט ובתי הדין תוך שקילת מכלול הנסיבות הצריכות לעניין, ובכלל זה הכרה בצו השעה תוך התחשבות מרבית באילוצים ובמגבלות הנובעים ממנו". בתיק נתניהו מדובר על שלושה שופטים, ארבעה נאשמים ולפחות שמונה עורכי דין, וזאת בנוסף לעשרות עיתונאים וצלמים.

על-פי ההודעה, בתי המשפט ידחו מיוזמתם דיונים כגון תיקי תעבורה, תביעות קטנות, עניינים מקומיים, הוכחות וימי מוקד בתחום הפלילי - אלא אם כן יחליטו שבנסיבות העניין אין מקום לדחייה. בנוסף לכך, כל שופט ורשם יוכלו להחליט על דחיית דיונים. המועדים שנקבעו בחוק או בידי בית המשפט לביצוע פעולות ולהגשת כתבי בית דין יעמדו בתוקפם, אלא אם בית המשפט יחליט אחרת.

בסגר הראשון אשתקד פעלו בתי המשפט במתכונת פגרה, בעוד שבסגר השני - שחל בעיקרו בזמן חגי תשרי - הם פעלו כרגיל, אך ניתנה לצדדים האפשרות לבקש דחיות בשל הקורונה. דחיית הדיונים תחייב את מערכת בתי המשפט להתארגן להשבת הזמן שיאבד; אחרי הסגר בגל הראשון הוארכו ימי הדיונים וקוצרה משמעותית פגרת הקיץ. אם יידחה המענה לכתב האישום בתיק נתניהו, תידחה גם פתיחת שלב ההוכחות, המיועדת כעת לחודש הבא.