ה"רב" אלעזר ברלנד ישוחרר למעצר בית הדוק במיוחד, וזאת בשל גילו המתקדם ומצבו הרפואי. כך קובע (יום ה', 7.1.21) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. הוא עיכב את השחרור עד תחילת חודש מארס, כדי לאפשר לבצע את התנאים שהציב.

ברלנד מואשם בתרמית במיליוני שקלים כאשר העניק "ברכות" ו"פדיון נפש", העלמת הכנסות ב-138 מיליון שקל והלבנת הון ב-54 מיליון שקל. הוא מצוי מאז אפריל 2020 במעצר עד תום ההליכים, ומשחלפו תשעה חודשים - ביקשה המדינה מבית המשפט העליון להאריך את מעצרו בשלושה חודשים נוספים. בחודשים האחרונים הוא מאושפז בבית חולים של שירות בתי הסוהר. הדיון העיקרי בתיק טרם החל וטרם ניתן מענה לכתב האישום.

עמית מציין, כי העיכוב בהליכים אינו באשמת התביעה וחוזר על עמדה שכבר הביע בנוגע להתמשכות ההליכים המקדמיים: "הבקשות לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק אך מדגימות לטעמי עד כמה ה'הגנה מן הצדק' הפכה יותר 'הגנה מן (הגורן ומן) היקב' ולמשקולת נוספת על רגלי ההליך הפלילי. עם זאת, יש לציין כי עיקר העיכוב במהלך המשפט נובע מסיבה אובייקטיבית - מצבו הרפואי של המשיב".

לדברי עמית, "אם נקבץ אל-יד את הטעמים בגינם יש להותיר את המשיב במעצר נגיע למסקנות הבאות: אין על המשיב מורא הדין ומורא מלכות. העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען מלמדות על מסוכנות אינהרנטית הנובעת מאופי המעשים המיוחסים לו, כמי שנתפס כצדיק נערץ על-ידי בני קהילתו ועל-ידי תמימי דרך שעלולים לחזור וליפול ברשתו. האישום השני המיוחס למשיב ממחיש את הקלות הבלתי נסבלת בה הוא נכון לפעול באלימות, גם כשהוא מאחורי סורג ובריח. לכך יש להוסיף חששות לשיבוש הליכי משפט, שהעיקרי ביניהם הוא החשש להימלטות. המשיב הוכיח בעבר כי אין ליתן בו אמון, וכי בכוחו וביכולתו להימלט אל מדינות הים, ולעבור מעיר לעיר וממדינה למדינה תוך שימוש במסמכים מזויפים".

אולם, ממשיך עמית, מצבו הרפואי של ברלנד הוא המוביל לכך שיש לשחררו למעצר בית הדוק במיוחד. "על החלופה להבטיח, בין היתר, כי לא יתאפשר למשיב מגע עם צאן מרעיתו אף לא לצורך מתן ברכות, ייעוץ, 'פדיון נפש' וכיו"ב, אם בתמורה או שלא בתמורה, אם במגע ישיר או באמצעות הזום, הטלפון הנייד, המחשב או באמצעים טכנולוגיים אחרים. מקום המעצר יהיה חסוי וסודי מפני צאן מרעיתו ואנשי קהילתו של המשיב.

"המשיב יהא נתון להשגחה קבועה של מפקחים מוסכמים שאינם קשורים לקהילתו של המשיב. לאור הסיטואציה המורכבת, ומבלי להידרש לשאלה אם ניתן להכיר בחלופת מעצר 'פרטית', יש לבחון בהקשר זה את האפשרות להסתייע בחברת אבטחה שאין למנהליה או בעליה קשר בינה לבין המשיב. לכל אלה יש להוסיף ערבויות צד ג' וכן הפקדה של 2.5 מיליון שקל".

עמית החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים, לצורך קביעת הפרטים על-פי הקווים המנחים, תוך שהוא מותיר למחוזי שיקול דעת בתחום זה. את המדינה ייצגו עוה"ד סיגל בלום וארז פדן, ואת ברלנד - עוה"ד עמית חדד, רותם טובול ונועה מילשטיין.