שר הפנים, אריה דרעי, זומן לשימוע בחשד לעבירות מס בשלושה עניינים. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט שלא לייחס לדרעי עבירה של קבלת שוחד, שהייתה החשד העיקרי שנחקר בתיק. כך הודיע (יום ו', 8.1.21) משרד המשפטים. מנדלבליט אימץ את המלצות המשנים ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה, עמית מררי וליאת בן-ארי, ופרקליט מיסוי וכלכלה, יוני תדמור. החלטתו של מנדלבליט אומנם מייחסת לדרעי עבירות מס חמורות, אך היא רחוקה משמעותית מן החשדות החמורים עוד יותר שיוחסו לו מאז 2016. גם אחיו של השר, יו"ר הקרן הקיימת שלמה דרעי, זומן לשימוע.

ראשיתו של התיק בחקירה סמויה שהחלה בשנת 2016 ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון, שהעלתה חשד לכאורה לעבירות שחיתות שלטונית. במסגרת החקירה נמצא, כי אין תשתית ראייתית המלמדת על ביצוע עבירות שחיתות שלטונית ע"י דרעי. עם זאת, נמצאה תשתית ראייתית לביצוע עבירות מס, אשר היוו הסתעפות של החקירה המקורית. החשדות נגד דרעי היו רבים ומסועפים, וכללו קבלת מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים, הלבנת הון, מכירות מגרשים בירושלים, רכישת מגרש במושב ספסופה, הצהרות כוזבות ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה, דיווחים חסרים בהצהרות הון ועוד.

בנובמבר 2018 מצאו המשטרה ורשות המיסים, כי אין תשתית ראייתית לעבירות השוחד. הן המליצו להעמיד לדין את דרעי על מרמה והפרת אמונים, עבירות מס בסכומים משמעותיים, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ועדות שקר. הן המליצו להעמיד לדין גם את אחיו שלמה וחשודים נוספים. ביולי 2019 המליץ פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, להעמיד לדין את דרעי בשש פרשות: הלבנת הון במאות אלפי שקלים, עבירות מס בעסקת מקרקעין עם אחיו בגבעת שאול, עבירות מס בעסקת נדל"ן בהר שמואל, מרמה ועבירות מס בנוגע לנכס בספסופה, העלמת הכנסות שקיבל ממשה הבא (לשעבר יו"ר בזק), העלמת הכנסות מקרן השקעות אמריקנית ומרמה בהצהרותיו על נכסיו בפני יו"ר הכנסת ומבקר המדינה. ניצן המליץ שלא להעמידו לדין באשמת מרמה והפרת אמונים.

לדברי מנדלבליט, בדיונים שקיים לאחר המלצתו של ניצן ובעקבות מסמכים משלימים שביקש, "נוכח סוגיות עובדתיות ומשפטיות שהתחדדו בהם, השתנתה עמדת צוות הפרקליטים המטפלים בתיק ביחס לחלק מהאירועים". הם הגיעו למסקנה, כי אין די ראיות לגבי העסקות בהר שמואל ובספסופה, וגם ביחס לחלק מאירועים האחרים היו חילוקי דעות בין בכירי הפרקליטות בנוגע לחוזק הראיות. האירועים לגביהם הוחלט לשקול להעמיד לדין את דרעי הם:

עסקת גבעת שאול. מדובר בעסקת נדל"ן משנת 2013, במסגרתה מכר דרעי לאחיו שלמה נכס בשכונת גבעת שאול בירושלים, שבו החלה בניית בניין מגורים בן חמש דירות. הדיווחים שהועברו לרשויות מיסוי מקרקעין במסגרת טפסי הדיווח על העסקה (מש"ח), כמו גם חוזה המכירה שצורף לדיווח, כללו מצגים כוזבים לכאורה, לרבות גובה התמורה שבעסקה, תיארוך העסקה לאחור, והצגת המגרש הנמכר כמגרש ריק במקום מצבו האמיתי כבניין מגורים מתהווה.

הכנסות מחברת גרין אושן. מדובר בהייתה קרן פיננסית להשקעות בארה"ב. על-פי החשד, בשנת 2011 החלה גרין אושן לשלם לדרעי עמלת מגייס בגין גיוס משקיע לקרן. בינואר 2013, לאחר שחזר לחיים הפוליטיים, הורה דרעי לקרן להעביר לאחיו שלמה את העמלות שלו. בעקבות זאת, בשנים 2015-2013 שולמו 630,000 שקל כנגד חשבוניות כוזבות שהנפיק משרד עורכי הדין של שלמה דרעי.

הכנסות מחברת-בת של אגד ומשה הבא. על-פי החשד, בשנת 2012 העניק דרעי שירותי ייעוץ ושיווק למיזם משותף של הבא וחברת אגד. דרעי היקש לכאורה לקבל את שכרו בדמות תרומה בגובה 180,000 שקל לעמותת כרמי העיר, של מקורבו יהודה אזרד, אשר סייע לו לאורך השנים. דרעי והחברה שבבעלותו לא דיווחו לרשות המיסים על שכר זה. באותם ימים גם העביר הבא 100,000 שקל מחשבונו הפרטי לחשבונו הפרטי של דרעי, וגם הכנסה זו לא דווחה לרשות המיסים.

מנדלבליט אומר כי נמצא שיש קושי ראייתי לייחס לדרעי את היסוד הנפשי המוגבר הקבוע בעבירת הלבנת ההון, לגבי מאות אלפי שקלים במזומן שהפקיד בבנקים. עוד נמצא, כי יש קושי ראייתי להוכיח שכל הסכום שקיבל במזומן היה הכנסה חייבת במס. כמו-כן, נמצאו קשיים ראייתיים בנוגע לעסקה בספסופה - הן בשאלה האם דרעי שיקר בכוונה לוועד המושב והן בשאלה האם הנכס היה שייך לו. בנוגע לעסקה בהר שמואל נקבע, כי יש הן קושי עובדתי והן קושי ביסוד הנפשי. לגבי התצהיר ליו"ר הכנסת אומר מנדלבליט, כי קשה להוכיח חלק מרכיב העבירה; ואילו לגבי התצהיר למבקר המדינה, לא ניתן לקבוע שהתגבשו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי הדרושים.