האם המשטר בישראל דמוקרטי גם לערבים? בנושא זה הפער בין יהודים לערבים הוא רחב מאוד: בדומה לשנים קודמות, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.

ביוני היה נראה שמשבר הקורונה יכול לגשר בין יהודים לערבים - 49% מהיהודים ו-55% מהערבים שהעידו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שני הציבורים. אולם באוקטובר הצטיירה כבר תמונה אחרת: רק 28% מהיהודים ו-25% מהערבים סברו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שתי הקבוצות, שיעור הלא יודעים גדול משמעותית אצל היהודים מאשר הערבים.

החלטות גורליות? ברוב יהודי בלבד

בדומה לשנים קודמות ובלי קשר לטענת השיפור ביחסים בעקבות משבר הקורונה, 75% מהיהודים בישראל סבורים שהחלטות גורליות למדינה בנושאי שלום וביטחון, צריכות להתקבל ברוב יהודי. פילוח מדגם היהודים לפי שיוך פוליטי מעלה הבדלים גדולים בין המחנות: רוב בימין (87%) ובמרכז (71%) תומכים בכך, לעומת מיעוט בשמאל (39%).

השתלבות בחברה הישראלית

רוב גדול (81%) מהציבור הערבי ורוב קטן (57%) בציבור היהודי חושבים שרוב הערבים אזרחי ישראל רוצים להשתלב בחברה הישראלית ולהיות חלק ממנה. פילוח פוליטי של מדגם היהודים מעלה כי כמעט מחצית (47%) ממי שמיקמו עצמם בימין מסכימים עם הערכה זו לעומת רוב גדול המסכים עם טענה זו בשמאל (82.5%) ובמרכז (65%).

ומה באשר לחיים משותפים? רוב (77%) מהציבור הערבי ומעט מעל מחצית (54%) מהציבור היהודי שוללים את הצורך בחיים בנפרד כדי לשמור על הזהות הלאומית היהודית או הערבית. אולם ההבדלים בנושא בציבור היהודי על בסיס רמת דתיות הם גדולים: 82% מהחרדים תומכים בחיים בנפרד, וכך גם 62% מהדתיים, 48% מהמסורתיים הדתיים, 42% מהמסורתיים הלא דתיים ו-25% בלבד מהחילונים התומכים בחיים בנפרד.

ועוד בהקשר זה, רק מיעוט של היהודים מוכנים לעבוד ביישוב ערבי (41%), לעומת רוב מוחלט (93%) בקרב הערבים המוכנים לעבוד ביישוב יהודי. בהמשך לכך, שני שלישים מהיהודים (67%) הביעו נכונות לעבוד תחת מנהל ישיר מהציבור השני, לעומת רוב גדול של ערבים (92%).

בהצלבה בין שתי השאלות נמצא כי מבין אלה שתומכים בחיים בנפרד רק מחצית (50%) מוכנים לעבוד ביישוב ערבי - לעומת 81% מאלה שמתנגדים לחיים בנפרד. במילים אחרות, יש קבוצה בציבור היהודי המעוניינת בבידול לעומת קבוצה המעוניינת באינטגרציה.


ומה עם הרופא מהציבור השני? לרוב מכריע - 96% מהערבים ו-71% מהיהודים - לא משנה אם יטפל בהם רופא יהודי או רופא ערבי.

שותפות בזירה הפוליטית?

רק מיעוט מהמרואיינים היהודים (36%) חושבים שצירוף מפלגות ערביות לקואליציה יתרום לשמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, זאת לעומת רוב (70%) מהמרואיינים הערבים.

רוב (59%) היהודים ומעל שני שלישים (67%) מהערבים סבורים כי מינוי שר ערבי שיהיה אחראי על שמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל יתרום למטרה זו.

באותו הקשר, רק מעט מעל לשליש מהמרואיינים היהודים (38%) סברו כי חקיקה שתחייב ייצוג של ערבים בתפקידים בכל דרג ובכל מוסד מדינתי לפי חלקם באוכלוסיית המדינה תתרום לתרום לשמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, לעומת רוב המרואיינים הערבים (83%) שסברו כי חקיקה מחייבת תתרום לכך.

לדעת כמחצית המרואיינים הערבים (52%), הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך של עובדים ערבים בשירות הציבורי היא הרצון של קבוצת הרוב היהודית להרחיק ערבים מעמדות כוח. רק מיעוט מהמרואיינים היהודים (31%) הסכימו עם טענה זו.