הענקת מתנות בידי ארגון עובדים בעת התארגנות ראשונית עלולה להכתים אותה כהשפעה בלתי הוגנת ולהעלות טענות בדבר חוסר חוקיותה. כך מזהיר (יום ג', 12.1.21) סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, אילן איטח, בפסק דין ראשון מסוגו הדן בסוגיה זו.

התארגנות ראשונה של עובדים במקום העבודה מחייבת הצטרפות חופשית של שיעור מסוים מתוכם לארגון (לרוב - אחת ההסתדרויות). השאלה שעמדה להכרעה הייתה, האם מתנות שמחלק הארגון לעובדים משפיעות על רצונם להצטרף לשורותיו. המיקוד היה במתנות שאינן חלק מן ההטבות השגרתיות שמעניק הארגון - למשל: הצטרפות למועדון לקוחות - אלא במוצרי צריכה המחולקים בעת ההחתמה על ההצטרפות לארגון.

איטח אומר: "אין כל אפשרות לזקק טעם אחד ויחיד שהוא לבדו גרם לעובד להחליט שהוא מצטרף לארגון עובדים (או לקבל כל החלטה אחרת). השאלה מה גרם לפלוני לבצע פעולה מסוימת היא שאלה יותר פילוסופית מאשר משפטית, שבסבירות גבוהה מאוד יש לה יותר מתשובה אחת, והניסיון לקבוע ביחס לכל אחד מהטעמים לעשיית הפעולה, שחלקם אפילו אינו מודע, מה שיעורם היחסי ומה מידת השפעתם על קבלת ההחלטה הוא ניסיון שלא יצלח, ודאי לא בעולם המעשה.

"...רצון חופשי של עובד (ושל אדם בכלל) אין משמעותו שהוא מתהלך במציאות 'סטרילית' נטולת השפעות שבה הוא מחליט אם להצטרף לארגון עובדים אם לאו, שהרי אין בנמצא מציאות כזו. מבחינה משפטית, רצון חופשי יכול להתקיים ומתקיים במציאות שאינה 'סטרילית' כלל ועיקר, אלא במציאות שבה יש מגוון אינסופי של אנשים ושל דעות ושל דרכי פעולה, ומגוון אינסופי של ערכים ומטרות ושאיפות והתארגנויות ותורות ודתות, שמתוכה בוחר פלוני לנקוט פעולה מסוימת או לא לנקוט אותה. ה'סטריליות' יכולה להתבטא בכך שאין גורם חיצוני כלשהו הכופה בחירה בפעולה
זו או אחרת".

איטח קובע: "קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה להבטיח שפעולותיו של ארגון העובדים במסגרת תהליך ההתארגנות, כמו גם פעולת ההצטרפות של העובדים לארגון, תהיינה נקיות ככל הניתן מהשפעות בלתי הוגנות, כך שהעובד יוכל לשקול את מהות העניין, כמובן לאחר שקיבל את מלוא המידע הרלוונטי מארגון העובדים, וחזקה שכך הוא, ללא הסחות דעת שאינן ענייניות. הצבת פיתויים כאלה ואחרים שאינם רלוונטיים ל'עסקת היסוד', שאינם חלק אינטגרלי ממנה והחורגים מהעברת המסר הנוגע להתארגנות, עלולה להיות בגדר הסחת דעת שאינה עניינית. דברים אלה מתחדדים יותר בהינתן המהירות היחסית שבה נעשות פעולות ההתארגנות, המחייבת את העובד לקבל החלטה בזמן קצר יחסית. דווקא בתנאים אלה, שכרוך בהם ממילא לחץ זמנים מסוים, חשוב שלא יהיו מעורבים גורמים שיסיטו את תשומת ליבו של העובד מהמהות ויפגעו ביכולתו להעריך נכונה את משמעות החלטתו - להצטרף או לא להצטרף לארגון העובדים.

"אם כן, סביבה נטולת השפעות בלתי הוגנות מהווה תנאי שאין בלתו להגינותו ותקינותו של תהליך ההתארגנות. לשם הבטחת התקיימותו של תנאי זה יש לוודא שארגון העובדים, בפעולותיו לשכנע עובדים להצטרף לשורותיו, יימנע מעשיית שימוש בכלים שהמשותף להם הוא חריגתם מהעברת המסר התעמולתי, הרעיון או העמדה. לפיכך, ככלל, חלוקת מתנות שתכליתן חורגת מהעברת המסר
ה'תעמולתי' ובענייננו - ההתארגנותי, על-ידי ארגון עובדים במסגרת תהליך התארגנות הראשונית, מטילה צל על תקינות התהליך. היא עלולה להסיח את דעת העובדים ממהות העניין ולפגוע ביכולתם להעריכו בצורה ראויה ולקבל החלטה מושכלת, ועל כן מקימה חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת הפוגמת ברצונם החופשי".

איטח ממשיך: "ככלל, חלוקת מתנות שתכליתן העיקרית חורגת מהעברת המסר ההתארגנותי, על-ידי ארגון עובדים במסגרת תהליך התארגנות, גם אם המתנות חולקו לכלל העובדים ולא רק לאלה
שבחרו להצטרף לארגון, ובמיוחד במקום שבו אין גבייה מיידית של דמי החבר, מכתימה את תהליך ההתארגנות כולו ומקימה חזקה שהעובדים שהצטרפו לארגון וקיבלו מתנה - עשו זאת בהשפעה בלתי הוגנת שפגעה ברצונם החופשי. חזקה זו מעבירה את נטל ההוכחה, לעניין כשרות טופסי ההצטרפות של מקבלי המתנה, בהיבט של הצטרפותם מרצון חופשי, מכתפי המעסיק חזרה אל כתפי ארגון העובדים שחילק את המתנות.

"בנסיבות אלה יוכל הארגון לנסות לסתור את החזקה ולהוכיח שלא נפגם הרצון החופשי של העובדים שקיבלו מתנה והצטרפו לשורותיו. כובדו של נטל זה יהא ביחס ישר לשוויה של המתנה ובשים לב למכלול הנסיבות. לא יוּרם הנטל - לא ימנו במניין החברים אותם עובדים שקיבלו מתנות
(או מוחזקים כמי שקיבלו מתנות), ולכן הם לא יילקחו בחשבון במבחן הכמותי". איטח מציב שורה של מבחנים לבדיקת מידת ההשפעה של המתנה על ההצטרפות לארגון: האם המתנה ניתנה לכל העובדים או רק למי שהצטרף לארגון והותנתה בהצטרפות? ככל שהשווי שלה עולה - יתקשה מאוד הארגון להוכיח שהיא לא היוותה השפעה פסולה. מתי נגבים דמי החבר ומהו שיעורם ביחס לשווי המתנה? כמו-כן ייבדק ההקשר הרחב של התנהלות הארגון מול העובדים.

הדברים נאמרו בהחלטתו של איטח לדחות את ערעורה של חברת דור-אלון על הכרה בהסתדרות הלאומית כארגון העובדים היציג בתחנות הדלק ובמתחמים הקמעונאיים שלה. הלאומית חילקה לעובדים מטענים לסלולר בשווי של 19.90 שקל ועליהם הסמליל (לוגו) שלה, ובית הדין לעבודה בתל אביב קבע שאין בכך כדי לפגוע בהצטרפות החופשית שלהם לשורותיה. "אף שאיננו רואים בעין יפה חלוקת מתנות על-ידי ארגון עובדים במסגרת התארגנות ראשונית, במכלול הנסיבות יש לקבוע כי עלה בידי הלאומית לסתור את החזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ולהוכיח כי על-אף חלוקת המטענים, הצטרפות עובדי הרשת לשורותיה הייתה מרצונם החופשי", קובע איטח.

השופטים לאה גליקסמן ומיכה שפיצר ונציגי הציבור רחל בנזימן ודורון קמפלר הסכימו עם איטח. את דור-אלון ייצגו עוה"ד עינת כרמי-ברק ומורן לנטוש, ואת הלאומית - עוה"ד קרן-רוזין, בטי מצר-לוי ורן קונפינו.