בג"ץ צפוי להתמקד במגבלה בת 1,000 המטרים המותרת ליציאה מן הבית לצורך השתתפות בהפגנות על-פי תקנות הקורונה. כך עולה (יום ג', 12.1.21) מדברי השופטים בדיון בשורה של עתירות נגד מגבלות הקורונה. הדיון התקיים בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה, אסתר חיות.

התקנות קובעות, כי בזמן של סגר - מותרת יציאה מן הבית למרחק של 1,000 מטרים בלבד למטרות שאושרו (כגון קניות ותפילה, ולמעט לצורך עבודה חיונית). גם היציאה להפגנות מוגבלת למרחק זה, אם כי ברור שאלפי המפגינים מדי שבוע נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפרים ברובם המכריע את המגבלה. חלק ניכר מהשאלות שהפנו השופטים, הן לעותרים והן לנציגי הממשלה והכנסת, נגעו למגבלה זו.

חיות אמרה כבר בתחילת הדיון, כי "איש לא טוען שהפגנה היא זכות מוחלטת", וכי השאלה היא "האם יש הצדקה גם לפי מה שהחוק מתווה להטיל הגבלה מהסוג הזה על הזכות להפגין". זאת, בהתחשב בחשיבות המיוחדת של הפגנות מול סמלי שלטון, דהיינו - במיקומים ספציפיים ולאו-דווקא בכיכר העיר. חיות הסבירה, כי מגבלת המרחק מונעת את הזכות להפגין ממי שמתגורר במרחק גדול יותר. השופט עוזי פוגלמן העיר, כי אם הייתה נקבעת חובה להפגין בקפסולות - הוא היה רואה אותה בחיוב. ואילו השופט ניל הנדל אמר: "אולי צריך לאזן את זה בצורה אחרת, זה שונה מזכויות אחרות".

נציגי המדינה לא הציגו נתונים על היקף התחלואה בין הנדבקים ואמרו, כי מדובר בעמדה מקצועית של משרד הבריאות. השופט יצחק עמית ציין בהקשר זה, כי החלטות מינהליות צריכות להתקבל על בסיס של מסד נתונים ותהה: "מה קרה בחודש ספטמבר שפתאום ההפגנות הן מוקד התחלואה?". פוגלמן שב ואמר: "ההתמקדות היא מגבלת המרחק. התקהלויות ברור שצריך למנוע, איפה נכנס ממד המרחק ומבחן המידתיות, שיש אמצעים לנטרול מעבר לדברים האחרים של הגבלת התקהלויות". השופטים גם עמדו על הבעייתיות המעשית של המגבלה, וחיות ציינה שלפי התקנות - אוטובוס מלא בנוסעים יורשה להמשיך בדרכו אם הללו יטענו שהם בדרך להפגנה.

השופטים הציגו תהיות גם בפני העותרים. השופט מני מזוז ציין, כי בארה"ב נמצאה עלייה בתחלואה בקרב המפגינים בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. הוא הוסיף: "נניח שיש הגבלה של 1,000 איש, יגיעו אוטובוסים מכל הארץ, יבואו בהם 50,000 איש והמשטרה צריכה לבחור 1,000 איש - לפי איך? איך זה יעבוד? איך יעבוד בחיים, שאין מגבלה של מרחק, ומרחק של קילומטר בתוך ירושלים חיים עשרות אלפי אנשים, קילומטר בכיכר רבין חיים עשרות אלפי אנשים. אם יש מגבלה של כמות ואין מגבלה של מרחק, איך זה יעבוד? לאיפה ינותבו? איך זה יעבוד בחיים?".

השופטים הקשו על העותרים שטענו שהתקנות נקבעו בחוסר סמכות ותוך פגיעה בכנסת. השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "כולם יודעים שהיישום של הפרדת הרשויות הוא לא במתכונת המפושטת - כן או לא. יש הרבה סמכויות חקיקה, גם בזמנים בתיקונם, שמופעלות על-ידי רשויות המינהל". השופט מני מזוז ציין, כי הכנסת עצמה העניקה לממשלה את הסמכות לקבוע את מגבלות הקורונה, ולא ויתרה על סמכותה לקבוע בעצמה את החקיקה הראשית.

מזוז העלה גם את השאלה האם נתניהו יכול לעסוק בתקנות בנוגע להפגנות, כאשר הן מכוונות נגדו. "היו מקרים ששרים וראש הממשלה, נקבע שהם מנועים מלהשתתף בדיונים והצבעות שנגעו להם אישית באותו אופן אישי שאנו מדברים עליו כאן. אפשר להגיד שכן או לא, אבל אי-אפשר להתחמק לתשובה המוסדית", כלומר: לטעון שנתניהו הוא רק חלק מתוך הממשלה.