פרשת הנער מעין-כרם הגיעה לוועדת החוקה

בעקבות דחיית כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי, העוסק בין היתר בקיצור תקופת המרשם הפלילי, דנה (יום ד', 13.1.21) הוועדה בתיקון חלק מסעיפי החוק שנדחה ושילובם בחוק המרשם הפלילי הקיים, ובהם הוראות בדבר מניעת זליגת מידע, אמות המידה לשקילת המידע בידי הגופים הזכאים לכך ועוד. כמו-כן, הוועדה אמורה לבחון האם להשאיר את העיצום הפלילית שנקבעה בחוק - של שנת מאסר על שימוש אסור במידע, או לשנותה לאיסור נורמטיבי שאינו פלילי.

עו"ד גבריאלה פיסמן ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים: "החוק נועד לאפשר למעל מיליון בעלי רישומים פליליים להשתלב בשוק התעסוקה. היום יש דרישת מידע ע"י גורמים שהחוק לא הכיר בהם כזכאים. החוק קובע שמי שהמחוקק לא סבר שיש לאפשר לו את שקילת המידע לא יוכל לשקול את המידע הפורמלי וכן את המידע שהם מקבלים מתצהיר. עמדת ועדת קנאי הייתה, שהחוק לא נועד להתערב בשיח הלא פורמלי בין מועמד למעסיק. לכן, החוק מתמקד בזליגת המידע של מרשם פלילי ובאופן בו המידע נשקל. לשקילת המידע יש איסורים כך ששיקול הדעת של הזכאים יהיה מוגבל.

בעקבות הסערה סביב שידור סדרת הדוקו "המניע" של טלי שמש ואסף סודרי, שמשודרת ב-YES, הנער, שהרג את הוריו ואת שתי אחיותיו, שהיום בן 49 ועבד בתפקיד בכיר בחברה במרכז הארץ – פוטר בהסכמה. על כך אמרה פיסמן:

"אתמול פורסמה כתבה על אדם שפורסם שביצע פשע כקטין ופוטר בהסכמה מעבודתו. מדובר בנער מעין-כרם שבגיל 14 הרג את הוריו ואחיותיו. אין ספק שמדובר בדברים חמורים והוא ישב בכלא וריצה עונשו. לאחר הסרט הדברים הגיעו למעסיק והוא פוטר. מדובר על אדם שהשתקם והמעסיק אינו גורם זכאי והמשמעות היא שהדבר ירדוף אותו לכל חייו ויש להניח שימצא עצמו פשוט מוקצה מהחברה".