סוכנות ביטוח פיטרה עובד כדי לחמוק מהעברת תיק לקוחות

סוכנות הביטוח סגנון פיטרה עובד בחוסר תום לב, כדי להימנע ממילוי הסכם שחייב אותה להעביר לרשותו תיקי לקוחות, ולאחר מכן הוציאה לשון הרע נגדו בתלונה ללשכת עורכי הדין. כך קובעת (11.1.21) שופטת בית הדין הארצי לעבודה, חני אופק-גנדלר.

סגנון מגדירה את עצמה כ"אחת מסוכנויות הביטוח הגדולות והוותיקות, בעיקר בתחומי ביטוח החיים וביטוח פנסיוני. השילוב בין ידע מקצועי מעמיק, לבין חשיבה מקורית וחדשנית, תוך הקפדה על מתן שירות מעולה, מוכיח את עצמו עם למעלה מ-20,000 לקוחות פרטיים, עסקיים וציבוריים המניבים היקף מכירות בסך 35 מיליון שקל". את הסוכנות מנהל להב גופר, שהוא גם אחד מבעליה. הסכסוך היה עם עו"ד שרון לוי, אשר הועסק בידי סגנון בשנים 2016-2004.

ההסכם בין סגנון ללוי קבע, כי אם יהיה בידי לוי רשיון סוכן ביטוח בסיום עבודתו בסגנון, הוא יקבל את תיק הלקוחות בהם טיפל בסוכנות. החוק מחייב תקופת התמחות לצורך קבלת הרישיון, וגופר הודיע שהוא יהיה מאמנו בהתמחות עד 22.5.16. במקביל, הוסמך לוי כעורך דין. לוי פוטר באפריל 2016, בתוקף מ-10.5.16. כתוצאה מכך, חסרו לו 12 יום להשלמת ההתמחות ולקבלת רשיון הסוכן - וסגנון טענה שבנסיבות אלו היא פטורה מלהעביר לו את תיק הלקוחות.

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אירית הרמל) דחה את תביעתו של לוי לקבלת התיק, אך אופק-גנדלר קיבלה את ערעורו. היא קובעת, כי סגנון נהגה בחוסר תום לב כאשר פיטרה את לוי, במועד המלמד שמטרתה הייתה לסכל את העברת תיק הלקוחות לידיו. הדבר היה "שלא בתום לב טרם השלמת תקופת ההתמחות בפיקוחו של מר גופר ועל-מנת לחמוק מקיום התנאי". סגנון טענה, כי לוי ממילא לא היה משלים את ההתמחות בשל העדרויותיו, אך אופק-גנדלר אומרת שזוהי טענה ספקולטיבית שלא הוכחה.

אופק-גנדלר קובעת: "משלא עלה בידי המשיבה להוכיח טעם לפגם בהתנהגות המערער, נותרת בעינה המסקנה הנובעת מסמיכות הזמנים שסיום ההעסקה נעשה בחוסר תום לב על-מנת להתחמק מהוראות ההסכם בדבר העברת תיק הלקוחות. בשל כך יש להטיל על המשיבה אחריות חוזית והמערער זכאי לסעד". היא החזירה את התיק לבית הדין האיזורי, כדי שיקבע מהו הסעד לו זכאי לוי, תוך שהיא מציינת שמאחר שכעת שיש לו רישיון - ניתן לממש את ההסכם. סגנון חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.

במקביל, קיבלה אופק-גנדלר את ערעורו של לוי על פסק דינו של בית הדין האיזורי (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש) בתביעת לשון הרע שהגיש לוי. גופר הגיש ללשכת עורכי הדין תלונה נגד לוי, בה ייחס לו זיוף מסמכים והתנהגות שאינה הולמת; רובוביץ-ברכש חייבה את סגנון וגופר בפיצוי של 20,000 שקל בשל תלונה זו. צבי אורן, שהיה הממונה הישיר על לוי, ייחס לו זיוף וחוסר יושרה בשיחות עם שניים מלקוחות סגנון, ועל כך חויבו בפיצוי בסך 40,000 שקל. היא דחתה את תביעתו של לוי בנוגע לשתי שיחות נוספות עם לקוחות.

אופק-גנדלר דחתה את רוב הערעורים ההדדיים על פסק הדין, תוך שהיא מאמצת את מסקנותיה וניתוחה של רובוביץ-ברכש. היא הכפילה את הפיצוי בגין התלונה ללשכת עורכי הדין, בשל הנחרצות בה יוחסו ללוי עבירות פליליות, האופי הפומבי שלה והנזק הפוטנציאלי לפרנסתו של לוי. סגנון חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.

המשנה לנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן ונציגי הציבור ירון לוינזון ויעל עפרון הסכימו עם אופק-גנדלר. את לוי ייצגו עוה"ד שלומי וינברג ואביתר כהן, ואת סגנון - עו"ד מוטי ברקן.