שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, דחה (יום ה', 14.1.21) את רוב הערעורים בנוגע למסירת חומרי חקירה ל
בנימין נתניהו,
שאול אלוביץ,
איריס אלוביץ ונוני מוזס. אלרון קובע, כי רוב החומרים שביקשו הנאשמים מבית המשפט המחוזי בירושלים ולא נענו, אינם יכולים לסייע להגנתם או שאינם מהווים חומר חקירה שעל התביעה למסור להם.
אלרון מקדים באומרו, כי החלטתם של השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ו
עודד שחם אינה מנומקת די הצורך, כפי שהיה מחויב מהיקפו של החומר המבוקש ומן החשדנות של ההגנה כלפי התביעה. הוא מוסיף: "לנוכח רגישותו של ההליך הפלילי מושא העררים שלפני, הבהרתי הבהר היטב במהלך הדיון כי יש לנהוג בשקיפות רבה ואף לחרוג מהפרשנות המקובלת בדבר הגדרת המונח 'חומרי חקירה', וליתן לכך שוליים רחבים ככל שניתן.
"בדיון שהתקיים ניתן היה להיווכח כי דברי באי-כוח העוררים היו טעונים, ונדמה כי רמת החשדנות המלווה את ניהול התיק דנן היא רבה. לפיכך, נתתי ביטוי במהלך הדיון לעמדתי כי לשם 'בריאותו' של ההליך יש לנהוג בגמישות רבה מהמקובל, אשר תסייע בהסרת חשדנות מיותרת כלפי התביעה בטענות בדבר 'הסתרה' או מניעת גישה לחומרי חקירה רלוונטיים, ועוד כהנה וכהנה טענות אשר אין מאחוריהן ולא כלום. יתרה מזו, אני סבור כי מסירת חלק מהחומרים אשר אינה עלולה לפגוע בזכויות של צדדים שלישיים או לחשוף שיטות חקירה, תסייע בניהול השוטף של ההליך, תמנע בקשות חוזרות ונשנות במהלכו, ותמקד את חקירת עדי התביעה".
נתניהו ואלוביץ ביקשו לקבל חומרים שלטענתם מלמדים שהחוקרים הפעילו לחץ פסול על עדי המדינה בתיק 4000 -
ניר חפץ ו
שלמה פילבר - אך אלרון דחה כמעט את כל הבקשה, באומרו שרוב המסמכים הם תרשומות פניות. הוא הורה לפרקליטות למסור להגנה קובץ שמע של שיחה שניהל פילבר ורישום של פעולות חקירה שבוצעו בטלפון של אחד מעדי המדינה. הוא גם דחה את הבקשה למסור להגנה חומרים נוספים הנוגעים למקורבת לחפץ ומסמכים הנוגעים למצבו הבריאותי של חפץ; ההגנה תקבל מסמך המלמד ש-חפץ שקל לעבוד בבזק.
אלרון הורה לפרקליטות לתפוס שוב במשרד התקשורת ולהעביר להגנה את הקלסרים ששימשו בחפיפה עם כניסתו של פילבר לתפקיד מנכ"ל המשרד; סניגוריו של נתניהו טוענים, כי ייתכן שיש שם ראיות לכך שלא היה זה נתניהו שהורה לפילבר להיענות לבקשותיה של בזק. לעומת זאת, לא יועברו מסמכים המתעדים את הצעת החוקרים ל
אילן ישועה לשמש כסוכן משטרתי. הוא הורה להעביר להגנה את מכשיר הפלאפון של ישועה, כדי שמומחים מטעמה יוכלו לנסות לשחזר תכנים שנמחקו - דבר שלא עלה בידי המשטרה. ההגנה לא תקבל מסמכים מתוך תיק החקירה נגד
ארי הרו (עד מדינה בתיק 2000) ולא תקבל תכתובות בין החוקרים לבין עדי המדינה.
בהתייחסו לשאלת אמינותם של תמלילי החקירות בתיק אומר אלרון, כי אכן - כטענת המדינה - התיעוד החזותי של החקירות הוא הראיה הטובה ביותר. "אולם, לא ניתן להשלים עם האפשרות כי במקרים שבהם נודע לתביעה שתמלילים אשר נמסרו לנאשם אינם מדויקים, היא תימנע מלעדכנו בעניין". עם זאת, התביעה אינה חייבת לבחון מחדש את כל התמלילים, אלא רק להעביר להגנה תמלילים מתוקנים אם יש כאלה. עוד הורה אלרון למחוזי לבחון את החומרים שנכללו ב"תיק 1000 הישן" - חשדות נגד נתניהו שלא הובילו לאישום - ולקבוע האם יש להעבירם לידי ההגנה. לבסוף נדחתה בקשתו של מוזס לקבל תכתובות בין החוקרים לבין עורכי דינו של
שלדון אדלסון.