משרד האוצר מעריך כי הצמיחה בשנת 2021 צפויה לעמוד, ככל הנראה, על 4.6%. מדובר בתרחיש אחד - הסביר יותר מתוך שניים - לתחזית הצמיחה. על-פי תרחיש שלו מייחסים באוצר הסתברות נמוכה, של החמרה במצב הבריאותי בישראל בשל המשך התפשטות הקורונה, צפויה הצמיחה לעמוד על 1.9% בלבד.

על-פי סקירת האוצר, נתוני פתיחה מקרו כלכליים חיוביים והסיוע הפיסקלי והמוניטרי, לצד המבנה הענפי של המשק הישראלי, הביאו לפגיעה מוגבלת בתוצר המקומי בהשוואה למדינות אחרות בשנת 2020 שהושפעה דרמטית מהתפשטות הקורונה.

לפי תחזית האגף, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020, בהשוואה לשנה הקודמת. באוצר הדגישו כי מדובר בנתון נמוך לעומת תחזית ארגון ה-OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5% במדינות ה-OECD. אולם בד-בבד ציינו כי היות שטרם משבר הקורונה תחזית הצוות לצמיחה בשנת 2020 עמדה על 3%, הרי שהמשבר הוביל לפגיעה מצטברת של 6.3% תוצר.

את הפגיעה המצומצמת בכלכלה הישראלית בשנת 2020 כשלעצמה, בהשוואה עולמית, תולים באוצר בין היתר בפגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי. מגזר הטכנולוגיה בפרט חווה שגשוג למרות המשבר, שבא לידי ביטוי בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההי-טק ובהשקעות הזרות בתחום.

מנגד, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה לצד התכווצות הצריכה הפרטית, שנפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD. "את המשבר הכלכלי שהתפתח בעקבות המגפה והתגובה שננקטה אפשר לאפיין באמצעות שלושה סוגי זעזועים: זעזוע היצע, זעזוע ביקוש ושינויים מבניים.

זעזוע היצע משקף בעיקר את ההשלכות של המגבלות הבריאותיות וצפוי לחלוף ככול שהמגבלות יוסרו. זעזוע ביקוש נובע מהפגיעה בהכנסות של פרטים וחברות והחשש מפני הרעה במצבם
הכלכלי. הזעזוע בולט בתחומי הצריכה. במקביל, הירידה בביקושים וחוסר הוודאות באים לידי ביטוי בירידה חדה בהשקעות במשק.

עוד ציינו באוצר כי בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה וענפים מסוימים החלו לעבור שינויים מבניים כהיערכות לתקופה
שאחרי הקורונה. "חלק מהשינויים בדפוסי הפעילות בתקופת הקורונה צפויים להיות קבועים – יותר עבודה מרחוק ודיגיטציה, לצד פחות שימוש במשרדים ומסחר פיזי", העריכו.