המדינה תעדכן את בג"ץ בתוך שמונה ימים (עד 25.1.21) על החלטת הממשלה בנוגע להמשך השימוש בכלי השב"כ לאיכון חולי קורונה ומי שבאו במגע איתם, ובהתאם לכך יחליטו השופטים על המשך הטיפול בעתירה האגודה לזכויות האזרח נגד השימוש בו. כך קבעה (יום א', 17.1.21) הנשיאה אסתר חיות בסיומו של הדיון בעתירה.

מדברי השופטים בדיון עלה, כי הם סבורים שעל הממשלה להגיש חוק חדש לאישור הכנסת, ולא להאריך אוטומטית את החוק הקיים כפי שמאפשר חוק יסוד הממשלה בעת פיזור הכנסת. עוד עולה, כי הם היו רוצים שהשימוש בכלי יצומצם משמעותית והוא יופעל רק כאשר החולה המאומת מסרב לשתף פעולה, וכי הוא יוגבל מראש בהתאם להתפתחות הקורונה בכלל והתרחבות החיסונים בפרט.

חיות לחצה על נציגת המדינה, שוש שמואלי, בשאלה מהו הפער בין קבלת המגעים בעזרת כלי השב"כ ובעזרת החקירה האפידמיולוגית, והתברר שלמדינה אין נתונים מדויקים. עם זאת, שמואלי עמדה על כך שהפער הוא משמעותי, ולכן יש להפעיל את הכלי מול מי שאינו משתף פעולה. מאוחר יותר אמרה חיות, כי התרשמה שההפרש הוא חצי יום בלבד. השופטת ברק-ארז ציינה, כי מדובר בניהול סיכונים ולא ניתן להגיע לוודאות של 100% גם בחקירה אפידמיולוגית.

בהתייחסה למאות אלפי ההשגות שהתקבלו על האיכונים אמרה שמואלי, כי הכלי מאתר מגעים - אך יש סיבות למתן לפטור מהבידוד. חיות הגיבה באומרה, כי במקרים רבים - הכלי מאתר אנשים שהיו באותו בניין אך לא באותה קומה. שמואלי השיבה, כי תוכל להסביר במעמד צד אחד. השופט ניל הנדל: "אם שני אנשים היו באותו חדר, אבל במרחק של שני מטרים ועם מסיכות - המנגנון לא יכול לדעת זאת. גבירתי לא מוכנה אפילו להודות שיש נזק. הרבה אנשים נכנסו לבידוד כשלא היו צריכים להיות". שמואלי: "המחוקק הכיר בכך שיש מקרים שצריך לבדוק שוב". שמואלי ציינה, כי 1.4% ממי שקיבלו פטור מבידוד, נמצאו חולים ולכן ייתכן שיש מי שמנצלים לרעה את המנגנון. המשנה לנשיאה חנן מלצר הגיב, כי נתוני המדינה עצמם מלמדים, כי ייתכן שהללו נדבקו מאוחר יותר.

השופט יצחק עמית אמר כי איכוני השווא יקרים מבחינה משקית וזוהי שאלת המידתיות של השימוש בכלי. "אם זה כל כך יעיל, איך הגענו עד הלום?", תהה. שמואלי: "יכולנו להיות במקום הרבה יותר גרוע. אפשר להסתכל על מדינות אחרות. יש יתרונות וחסרונות לכל דבר, ונעשתה בחירה בידי המחוקק". מלצר: "עובדה אחת ברורה, היא שאין אף מדינה דמוקרטית נוספת שהפעילה את הכלי הזה". ברק-ארז: "אפשר גם לשאול כמה עולה להגדיל את המערך האפידמיולוגית אל מול אובדן ימי העבודה למשק". שמואלי: "זה לא רק כמה זמן היא לוקחת, אלא גם כמה האיש זוכר וכמה הוא מוכן לשתף פעולה".

נציגת הכנסת, אביטל סומפולינסקי, הדגישה, כי ההנחה בכנסת לא הייתה שהשימוש בכלי יסתיים ב-20.1.21, אלא שניתן יהיה לצמצם את השימוש בו. עוד אמרה כי בדיון האחרון בוועדת החוץ והביטחון - חברי הכנסת הביעו דעות שונות לגבי המשך השימוש, אך הגיעו למסקנה שכרגע אין תחליף לכלי זה. היא הביעה תקווה, שהממשלה תיענה לקריאתה של הוועדה לקדם הצעת חוק חדשה, ולא להאריך אוטומטית את החוק הקיים.

השופט נעם סולברג הקשה על בא-כוח האגודה לזכויות האזרח, גיל גן-מור, בשאלה האם לדעתו יש לוותר על איכון 10% מהחולים, דהיינו 9,000 בשבועות האחרונים. גן-מור השיב, כי יש לאתר אותם באמצעות החקירות האפידמיולוגיות ו"המגן". חיות ציינה, כי כלים דמויי "המגן" לא הצליחו להגיע לשימוש נרחב במדינה כלשהי, והצביעה על כשלים בטכנולוגיה זו. עוד אמרה כי יש מידה רבה של צדק בכך שעדיין אין ידע מספיק כדי לשער מה תהיה השפעתם של החיסונים. גן-מור הביע תמיכה בהפעלת כלי השב"כ כאשר החולים אינם משתפים פעולה; להערכתו מדובר בשימוש מצומצם מאוד. חיות שאלה, כיצד יתייחסו העותרים להנחיה כזאת אם תיכלל בחוק, וגן-מור השיב בתמיכה מסויגת.

שמואלי הגיבה באומרה, כי העלייה הנוכחית בתחלואה מצדיקה את המשך השימוש בכלי השב"כ. חיות ציינה, כי בחודש אוקטובר היו 3,000 מתחקרים שביצעו 60,000 בדיקות ביום - בעוד כיום אותו מספר של מתחקרים מבצע מספר בדיקות כפול, והעירה שהתשובה של המדינה לכל שאלה היא להשתמש בכלי השב"כ. "מדוע המערך לא מגדיל את עצמו?", שאלה. שמואלי השיבה: "אתם אומרים שבזמן של גל ניערך ל-9,000 מתחקרים".

מלצר: "נכון, זו לא בעיה. יש היום הרבה מובטלים, יש הרבה סטודנטים. זו בעיית הגמילה: יש כלי קל [של השב"כ] ולכן לא עושים את זה". הנדל: "אתם אלה שמשפיעים על הנתונים. אם יש יותר בדיקות, צריך יותר אנשים בבדיקה האנושית. בדיון הקודם דיברתם על עוד 900 [מתחקרים], ועכשיו אפילו את זה אין". חיות: "אפשר לפזר את ההעסקה של הסטודנטים על פני החודש. יש מספיק פתרונות. לפיקוד העורף ודאי אין את הבעיה הזאת".