שאול אלוביץ פעל מול עורכי וואלה בעניינו של בנימין נתניהו במטרה "לאזן, ולו במקצת, להשקפתו, את הקו הפוליטי של האתר ואת הקו השלילי הקיצוני, הקטנוני והמקומם שננקט בו נגד ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו". בין השניים לא היו יחסי שוחד ואלוביץ לא ציפה לקבל דבר בתמורה. כך אומרים (יום ב', 18.1.21) עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, סניגוריהם של שאול ואיריס אלוביץ, במענה לכתב האישום נגדם בפרשה 4000.

"פעולותיו של אלוביץ לא נעשו על ידו בעד פעולה הקשורה בתפקידו של ראש הממשלה נתניהו. לא כתוצאה מקשר, הסכמה או הבנה כזו ביניהם, ואף לא במסגרת ציפייה", נאמר במענה. אלוביץ לא קיבל מנתניהו הטבות רגולטוריות כלשהן והוא לא נהנה מפעולותיו של נתניהו, שהאחרון "עשה במסגרת תפקידו על בסיס עבודת גורמים מקצועיים, המלצתם ובנוסח שהועבר אליו לחתימה". לטענת ההגנה, הפרקליטות מתארת את האירועים באופן החוטא לאמת ואינו מתיישב עם המציאות, התיאור שבכתב האישום מתעלם מעובדות מהותיות ושוזר אחרות "לנרטיב סיפורי מאולץ" שעל בסיסו מבקשת הפרקליטות להרשיע את המעורבים.

לטענת ההגנה, אילן ישועה הפך ממנכ"ל ריכוזי ומשפיע שקידם את האינטרסים האישיים שלו "לדמות מצומקת של פקיד אומלל שממלא הוראות, כמי שכפאו שד, תחת 'מכבש לחצים' המופעל עליו". וואלה, אשר פרסם אלפי ידיעות, כתבות וטורים שמתחו ביקורת על נתניהו ואף לעגו לו, הופך לאתר ש"נכבש" בידי נתניהו ובני משפחתו. ואילו ההתנהלות המקצועית של בזק ואנשיה הפכו לסוג של טובת הנאה, בעוד קשיות עורף ותנאים בלתי הגיוניים מצד פקידים מצוירות כעמדות מקצועיות.

לדברי חן ורוזן-עוזר, התנהגותו של אלוביץ הייתה אנושית ואף ראויה, והפרקליטות מנסה לשוות לה אופי שוחדי. כתב האישום מבוסס על "טכנאות משפטית, שדוחקת עובדות סלקטיביות לתוך תבניות של 'יסודות העבירה' ומייצרת מציאות מדומה שמתיימרת לתאר עבירות במקום שאין כאלה", בעוד שבפועל מדובר בהתנהגות אנושית שאינה במחוזות הפליליים. "זאת באישום שגם כך מהווה תקדים עולמי שמותח את גבולות עבירת השוחד למחוזות מופרכים".

לטענת ההגנה, "האישום מתאפיין בבחירה שרירותית של אירועים תוך החסרתם של אירועים מהותיים ששוללים את סיפור המעשה שלו טוענת המאשימה; בהשמטתן של עובדות מהותיות; בניסוחן המגמתי של עובדות סלקטיביות ובציון עובדות שגויות". הנרטיב של הפרקליטות רחוק ביותר מן המציאות, והיא "'מסדרת את הדמויות והאירועים 'במחזה' כשהיא לוקחת לעצמה חופש יצירה אמנותי והופכת כל עקוב למישור". נקודת המוצא של הפרקליטות היא "שכל דרישה לגיטימית וכל החלטה מקצועית הופכת ל'טובת הנאה'. בידיה של המאשימה הלגיטימי הפך לפסול והפסול ללגיטימי".

לדברי שאול אלוביץ, היכרותו רבת השנים עם נתניהו הפכה ברבות הימים לידידות, ובדצמבר 2012 התארחו בני הזוג אלוביץ במעון ראש הממשלה. בשיחה זו התלונן נתניהו על היחס לו הוא זוכה מצד וואלה, ואלוביץ הציע לו להעביר למערכות התקשורת - כולל לזו של וואלה - סיפורים שהוא מעוניין בפרסומם. נתניהו ובני משפחתו לא הפנו לאלוביץ דרישות לסיקור בוואלה, אלא בקשות ופניות לגיטימיות; נתניהו לא קיבל דריסת רגל באתר; ואלוביץ לא הפעיל לחץ על עובדי האתר באמצעות ישועה. לדברי אלוביץ, נתניהו העביר לו מסמך המלמד על הסיקור השלילי כלפיו בהשוואה לאתרים אחרים.

לגבי פעולותיו של נתניהו אומר אלוביץ, כי הדבר נעשה "על בסיס עבודת הכנה של הדרג המקצועי הרלוונטי, על-פי המלצותיו ובנוסח שהביאו בפניו לחתימה". נתניהו הוסיף חתימה שנייה לזו של שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, הן להחלפת הנאמן בחברת ביקום (באמצעותה שלט אלוביץ בבזק) והן למכירת אתר יד2. אלוביץ אומר שלא עמד בקשר עם נתניהו בנוגע לעסקת יד2, אלא היה זה ישועה - שקיבל במסגרתה 15 מיליון שקל - אשר לחץ להאיץ את קבלת חתימותיהם של נתניהו וארדן. עוד אומרת ההגנה, כי אלוביץ לא ביקש להיפגש עם נתניהו בנוגע למכירת מניות yes בידי יורוקום (שהייתה בשליטתו) לבזק ולא ביקש להעביר אליו פנייה בנושא. הגורמים המקצועיים בבזק פנו בצורה לגיטימית לגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, ונתניהו אישר מאוחר יותר את העסקה על-פי המלצת הדרג המקצועי.

לדברי חן ורוזן-עוזר, אלוביץ שוחח עם ישועה "בלשון משוחררת, מוגזמת ולעיתים באופן שאינו משקף את אומד דעתו". שיחות אלו "נועדו להניע את העורכים באמצעות ישועה שלא להתנהל באופן הקטנוני והמקומם שבו הם מסקרים את ראש הממשלה". גם התבטאויותיו בכתב משקפות תסכול וכעס, הנובעים מהתנהלותה הבלתי-לגיטימית בעיניו של מערכת וואלה. בהתייחסה לרשימת האירועים בהם לטענת המדינה העניק וואלה לנתניהו סיקור חיובי אומרת ההגנה, כי מדובר במזער מבין הכמות העצומה של הפרסומים שרובם היו שליליים. בשל אופיו האתר והמגמתיות שלו נגד נתניהו, "ברור שרצון לגיטימי לאזנו, ולו במקצת, חייב יותר פניות ויותר מאמץ מאשר היו נדרשים, אלמלא זה היה אופיו".

במענה של איריס אלוביץ נאמר כי היא מעולם לא הייתה יועצת עסקית של בעלה, אלא פעלה רק כאשתו ומתוך נאמנות לתפיסות עולמו. גם לפרקליטות ברור שלא ניתן לייחס לה אשמת שוחד, ולכן היא כורכת אותה בפעולותיו של בעלה, "על דרך שימוש פסול בקשר הזוגי, תוך התעלמות ממהותו ומאפייניו והצגתו המעוותת כקשר עברייני". עוד אומרים הסניגורים, כי אפילו לפי המתואר בכתב האישום - איריס אלוביץ החלה להיות מעורבת בסיקור בוואלה רק באמצע 2015, אחרי שנתניהו ביצע את הפעולות שלטענת הפרקליטות היוו את התמורה לשוחד שקיבל.

לדברי חן ורוזן-עוזר, הקשר היחיד של איריס אלוביץ לוואלה היה עם ישועה, ובנושא זה התיאור של הפרקליטות אבסורדי - הן בתיאור שלה כמי שמפעילה עליו לחץ כבד וממושך, והן בתיאור שלו כמי שממלא הוראות תחת לחץ. ישועה פעל במשך שנתיים לפני המועד בו, לפי כתב האישום, נכנסה אלוביץ לתמונה, והוא עשה זאת תוך קידום האינטרסים האישיים שלו. היא התערבה בהתנהלות וואלה משום שהייתה שותפה לדעתו של בעלה על אופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו. לדברי ההגנה, הפרקליטות העלימה מכתב האישום את השיחות בהן הביעה בפני ישועה את רצונה שהסיקור באתר יהיה הוגן ואמיתי, כמו למשל שיחה בה הדגישה באוזניו: "אני לא רוצה להיות ישראל היום".