עיריית בני ברק הקצתה בשנת 2017, בראשותו של
חנוך זייברט, קרקעות ציבוריות לעמותות הקשורות לבכירים בה: סגן ראש העירייה, אליהו דדון; וגזבר העירייה, אריק אדלר. הדבר נעשה בלא הצגת מידע מספיק, תוך
ניגוד עניינים, חשש לשיקולים זרים והעלמות של זייברט מן הטענות בזמן אמת נגד ההקצאות. כך קובעת (יום ב', 18.1.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מיכל אגמון-גונן.
עמותת "תורת נסים ורחל בני ברק" קיבלה 350 מ"ר להקמת בית כנסת; אחד מראשיה, אורן לוזון, שהעמותה נרשמה בביתו, הוא חתנו של דדון. עמותת "ישמח ישראל" קיבלה 650 מ"ר להקמת בית כנסת;
יגאל גואטה, חבר בה, הוא גיסו של דדון. עמותת "שבות יעקב וגבריאל" קיבלה קרקע; דדון הקים אותה. עמותת "בית יוסף וחנה" קיבלה קרקע; אבישי ברורמן, החבר בה, הוא בן משפחתו של דדון. עמותת "זיו יעקב ורחל" קיבלה 700 מ"ר להקמת בית כנסת; מיכאל כהן, החבר בה, הוא בן משפחתו של דדון. עמותת "יד לאחים" קיבלה 800 מ"ר; בראשה עומד יוסף גנץ, גיסו של אדלר. עמותת "טובו מיזם" קיבלה להקמת ישיבת 560 מ"ר המיועדים למגורים; היא נוהלה בידי שלמה קופלביץ, מקורבו של זייברט.
ההקצאות אושרו בידי מועצת העירייה שלא שהמידע עליהן הוגש מראש לחבריה, וזייברט דחה את דרישתם של שניים מחבריה שלא להצביע במצב זה. "המצב בו חבר המועצה מפציר בראש העיר לדחות את ההצבעה, תוך כדי הישיבה, כיוון שהחומר לא נשלח, והוא אינו יודע על מה הוא מתבקש להצביע, אינו תקין. בעקבות דברי חבר המועצה, מועבר חלק מהחומר בישיבה עצמה - תוך שלחברים ניתנות דקות ספורות לעיון בו - מצב זה אינו תקין אף הוא. החלטה מנהלית אחראית בדבר חלוקת משאב ציבורי, בעלת השלכות משמעותיות על גורמים כה רבים, ראוי שתתקבל בהליך תקין, לאחר דיון מעמיק בהמלצות וועדת ההקצאות, דיון שכלל לא התקיים במקרה זה".
אגמון-גונן מוסיפה: "מועצת העיר הפרה את חובתה להפעיל את שיקול דעתה. חברי המועצה הצביעו לאישור פרוטוקול וועדת ההקצאות מבלי שברור אילו חלקים ממנו עמדו לעיניהם, ומבלי לקיים בו ולו מינימום של דיון מעמיק. מלבד שני חברי מועצה, האחרים לא ביקשו ולו להביט על החומר שעמד בפני הוועדה, לא ביקשו לברר מה היו הקווים המנחים שהנחו אותה ועוד".
הפגם החמור ביותר בהקצאות, מדגישה אגמון-גונן, הוא שהן נעשו תוך ניגוד עניינים. היא מנתחת את כל ההקצאות ועומדת על הזיקה שהייתה לזייברט, דדון ואדלר לעמותות שקיבלו את הקרקעות. אדלר היה אחד מחמשת החברים בוועדת ההקצאות, כך שטיפולו היה ישיר ובעל משקל. דדון אישר שלשכתו סייעה למבקשי ההקצאות למלא את הטפסים הדרושים, למרות שהיה עליו להימנע כליל מטיפול בענייניהן של עמותות הקשורות אליו.
לדברי אגמון-גונן, "אמנם, בתור חבר מועצה, הרב דדון כמו שאר החברים 'רק' אישר את ההקצאות. אולם ככל והיה מתקיים הליך תקין, הליך כזה אמור לכלול דיון של חברי המועצה בהקצאות, כולל החומר שעמד בפני הוועדה. כפי שקבעתי לעיל, התנהלות חברי מועצת העיר, שבחרו שלא להפעיל שיקול דעתם כנדרש, ולא דנו ולו בצורה שטחית בהחלטות ועדת ההקצאות, אינה תקינה. אם לצרף לכך את ניגוד העניינים, הרי שהתמונה המתקבלת היא כי ישנה אפשרות ממשית כי הדברים קשורים אלו באלו, ולו בשל הקרבה המשפחתית ומספר העמותות הקשורות הגבוה. גם כאן, אני סבורה כי מדובר בפגם מצטבר חמור".
כאמור, אגמון-גונן ביטלה את ההקצאות לעמותות אלו וקבעה שאם העירייה רוצה לדון בהן מחדש - עליה "לנקוט הליך חדש, המופנה לכלל הגופים והעמותות המעוניינים בקבלת הקצאות, וזאת, רק לאחר שתפרסם פרוגרמה עדכנית, המפרטת שטחים רלוונטיים להקצאה ואת ייעודם". היא גם הורתה להעביר את פסק דינה (בנוגע לדדון) ל
מבקר המדינה, למבקר העירייה ולמשרד הפנים.
את העתירה הגישה עמותת "מיד ליעד", אשר לא קיבלה הקצאה; אגמון-גונן הורתה לדון שוב בבקשתה. העירייה תשלם לה הוצאות בסך 75,000 שקל, דדון ישלם 15,000 שקל, וכל אחת מן העמותות - 5,000 שקל. את העותרת ייצגו עוה"ד דוד דרור ויובל גרינשטיין; את העירייה ואדלר ייצגו עוה"ד אורי הברמן, שחר בן עמי ואור ווזנה; את דדון ייצגו עוה"ד משה אוסדיטשר ויפתח תייר; ואת טובו מיזם - עו"ד צבי רוזנטל.