בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע, כי לא ניתן ליצור אפוטרופסות משולשת כתחליף להורות משולשת בה אינו מכיר החוק הישראלי. בכך הפך המחוזי את פסק דינו של בית המשפט למשפחה בתל אביב.

מדובר בשני גברים, הורים לתאומים שנולדו מהפריית ביציות של אישה; כל אחד מהילדים הוא בנו הביולוגי של גבר אחר. הם ביקשו מבית המשפט למשפחה לקבוע שכל השלושה הם הורי הילדים, אך הבקשה נדחתה; הם חזרו בהם מן הערעור לאחר שגם בית המשפט העליון קבע (בתיק אחר) שהמצב המשפטי בישראל אינו מאפשר זאת. כחלופה ביקשו השלושה לקבוע, כי כל אחד משני הגברים יהיה אפוטרופוס נוסף לילד של הגבר האחר, בנוסף להוריו הביולוגיים. בית המשפט למשפחה (השופט יהורם שקד) קיבל את הבקשה, אך השופט המחוזי נפתלי שילה קיבל (7.1.21) את ערעורו של היועץ המשפטי לממשלה.

לדברי שילה, בית המשפט מחויב לנהוג בזהירות ובצניעות בשאלה זו. "בתי המשפט הלכו כברת דרך ולעיתים יצאו מגדרם, על-מנת לפתור ולו חלקית בעיות שהתעוררו כתוצאה מטכניקות ההולדה החדשות, במיוחד כשמדובר בילדים שנולדו לבני זוג מאותו מין", למשל כאשר יצרו את צו ההורות הפסיקתי. אולם מינוי אפוטרופוס הוא צעד שונה, מאחר שהחוק קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן למנות אפוטרופוס לקטין. לא ניתן להשתמש בסעיף הסל המאפשר מינוי אפוטרופוס לפי שיקול דעתו של בית המשפט, שכן הוא נועד לשמור זמנית ובצורה חריגה על ענייניו של הקטין.

שילה מאמץ את התסקיר שהוגש לבית המשפט למשפחה, ולפיו אין צורך למנות אפוטרופוס נוסף; לבעיות מעשיות שהעלו האבות, הוא אומר, יש פתרונות בדמות ייפוי כוח או הסכם ביניהם. שילה גם מסכים עם היועץ המשפטי, שהעלה חשש לפגיעה בטובת הילדים אם הוריהם ייפרדו ויהיו ביניהם חילוקי דעות. "פתיחת פתח למינוי אפוטרופוס שלישי במקרה כמו מקרה דנן, עלול להביא גם לדרישות למינוי אפוטרופוס רביעי או יותר", הוא מוסיף. "קביעת הגבולות והמצבים שבהם ניתן למנות אפוטרופוס שלישי, צריכה להיות בהתאם לקביעת המחוקק".

סגן הנשיא שאול שוחט והשופטת עינת רביד הסכימו עם שילה. את היועץ המשפטי ייצגו עוה"ד ענת בר-אילן, אורלי לוי-מנצור ורונית וינגרטן, ואת האבות - עוה"ד חגי קלעי ודניאלה יעקובי.