בית המשפט המחוזי בז'נבה, שוויץ, הרשיע (יום ו', 22.1.21) את איש העסקים
בני שטיינמץ במתן שוחד בסך 10 מיליון דולר ל-מאמדי טורה, אשתו של נשיא גינאה דאז, לנסנה קונטה, תמורת קבלת זיכיון למכרה עפרות הברזל סימנדו, ששווי למעלה ממיליארד דולר. בית המשפט גזר על שטיינמץ חמש שנות מאסר וקנס כספי בסך 50 מיליון פרנק שוויצרי.
התביעה ביקשה מראש להטיל על שטיינמץ חמש שנות מאסר אם יורשע ולחלט נכסים שלו ב-50 מיליון פרנק (180 מיליון שקל). דרישתה התקבלה בגזר הדין. על סילינס ביקשה התביעה להטיל ארבע שנות מאסר וקנס של 11 מיליון דולר. על הורמנס ביקשה התביעה לגזור שנתיים מאסר וקנס של 150,000 דולר.
כל 11 עדי התביעה לא הגיעו להעיד במשפט, שנפתח לפני שבועיים. החוק השווייצרי אפשר לתביעה להגיש את הודעותיהם במשטרה, למרות שלא נחקרו בחקירה נגדית, ולצד זאת - חוזי ייעוץ, העברות כספים ותמלילי הקלטות. בית המשפט קבע את משקלן של ההודעות, תוך שהוא מביא בחשבון את העדר החקירה הנגדית, ובסיכומו של דבר הרשיע את שטיינמץ.
שני נאשמים נוספים הם פרדריק סילין, יועצו לשעבר של שטיינמץ, וסנדרה מרלוני-הורמאן, מנהלת של חברת ייעוץ שעבדה עבור שטיינמץ. לטענת התביעה, השניים זייפו מסמכים והשתתפו במזימת השוחד. סניפי בנק וולס-פארגו בפלורידה ופילדלפיה, סניף ג'יי.פי מורגן בלונדון וחברת עורכי הדין הפנמית מוסאק-פונסקה (שעמדה במרכז מסמכי פנמה), העניקו שירותים שאפשרו את העברת השוחד, נטען בכתב האישום.
שטיינמץ הכחיש את ההאשמות נגדו. "להאשמות אין בסיס עובדתי וחוקי", אמר סניגורו, מארק בונה. "שטיינמץ מעולם לא שילם ל-טורה", הוסיף, באומרו שהיא גם לא הייתה נשואה לקונטה באותה עת. סניגורו של סילין, ז'אן-מארק קרניס, אמר כי מרשו לא היה מעורב במעשי שחיתות וזיוף כלשהם.
התובעים טענו, כי בשנים 2012-2005 השתתף שטיינמץ בתוכנית שמטרתה להבטיח ולהעניק "הטבות" לקונטה וטורה. האחרונה הייתה אז אשתו הרביעית של הנשיא ו"בעלת השפעה רבה בסביבתו" ו"התערבה בצורה ישירה ואישית בפרויקט של קבוצת שטיינמץ בגינאה". טורה אינה נאשמת אלא עדה. התביעה טענה, כי היא קיבלה כ-10 מיליון דולר דרך רשת של חברות במקלטי מס וחשבונות בנק בישראל, איי בהאמה, שווייץ וארה"ב. בשנת 2011 היא קיבלה 500,000 דולר דרך חשבון בבנק וולס-פארגו במיאמי. חברת BSGR של שטיינמץ השתמשה גם בחשבונות בג'יי.פי מורגן בלונדון ובסוסייטה ז'נרל בפריז, טוענת התביעה.
טורה קיבלה ייפוי כוח לחברת מטינדה פרטנרז באיי הבתולה הבריטיים. התביעה בשווייץ טוענת, כי חברה בשם כמעט זהה חתמה על הסכם עם BSGR וחברה אחרת במקלט מס, פנטלר אחזקות, באיי הבתולה. שתי החברות הוקמו בסיועו של מנהל עושר שווייצרי, אלברט בילמן. BSGR חתמה על חוזה כוזב עם פנטלר בגינאה, שהציג אותה כשותפה במיזם המכרה. בפועל, טוענת התביעה, פנטלר שימשה כצינור להעברת השוחד ל-טורה. כך למשל, מטינדה חתמה על הזמנה כוזבת למנועים של חברת קטרפילר ככסות לשוחד.
בשנת 2006, במקביל לתשלום השוחד הראשון ל-טורה לטענת התביעה, יצר בילמן קשר עם שלוחת מוסאק-פונסקה בז'נבה כדי להקים את מטינדה. הוא ביקש ממשרד עורכי הדין הפנמי להעניק ל-טורה ייפוי כוח לפעול ולחתום בשם החברה. הוא ביקש ממוסאק-פונסקה לרשום חברת נאמנות על-פי החוק הפנמי כבעלת המניות של מטינדה. התביעה טוענת, כי טורה הייתה הבעלים האמיתית של מטינדה. בילמן גם סייע כאמור להקים את פנטלר וידעה שהיא מקבלת כסף מחברה שבשליטת שטיינמץ.
התובעים טענו, כי למרלוני-הורמאן היה תפקיד מפתח בפרשה וכי היא סייעה להעביר ל-טורה 8.5 מיליון דולר כאשר ניהלה את חברת Onyx Financial Advisors. חברה זו העניקה את שירותיה לחברת BGSR, כפי שמלמדים אלפי מסמכים שנחשפו בתחקיר מסמכי פנמה. הללו מראים, כי למרלוני-הורמאן היו קשרים מסועפים עם מוסאק-פונסקה. על-פי כתב האישום, היא סייעה להכין חוזה כוזב על "שכירת יאכטה" ב-500,000 דולר; חלק מן הכסף היה למעשה שוחד ל-טורה.
שמה של מרלוני-הורמאן נקשר גם לפעילות ברומניה – שם, בתיק נפרד, נדון שטיינמץ בהעדרו לחמש שנות מאסר באשמת שוחד. לטענת התביעה, היא סייעה לזייף מסמכים על עסקת נדל"ן ברומניה ב-9 מיליון אירו, שהייתה בפועל גם היא חלק מהשוחד. עוד נטען, כי היא סייעה לזייף מסמכים לפיהם חברה מניו-יורק, טרפליי בלנורדף רכשה קרקע באזור שנודע במתחמי הספא בהם נהג לבלות הרודן הרומני, ניקולאי צ'אושסקו. הבעלים האמיתי של טרפליי בלנודרף היה שטיינמץ ובפועל לא נרכשה שום קרקע, נאמר בכתב האישום. "מטרת זיופם של מסמכים אלו הייתה להסתיר מהבנקים והרשויות את העובדה, כי שטיינמץ הורה על כל התשלומים ומימן אותם", טוענת התביעה. לדבריה, חלקם עברו בבנקים שווייצרים ושימשו לשחד את טורה.
שטיינמץ העיד במשפט מול חקירה נגדית נמרצת של התובע, איב ברטוסה. לנוכח העובדה שאינה שנויה במחלוקת, לפיה BSRG רכשה את זכויות הכרייה, כיצד ייתכן שבעליה לא ידע על התשלומים - שאל ברטוסה. שטיינמץ השיב, שהוא היה רק יועץ ודובר של החברה הנושאת את שמו. על שאלות רבות השיב שטיינמץ ב"אני לא יודע" ו"לא הייתי מעורב ואינני יודע את הפרטים". ברטוסה הציג הקלטת שיחה של ה-FBI משנת 2013, בה ניסה אחד המעורבים האחרים לשכנע את טורה להשמיד ראיות, והזכיר "מישהו למעלה" ב-BSRG המקבל את כל ההחלטות. "מיהו ה'מישהו למעלה'?", שאל ברטוסה. שטיינמץ השיב: "אני לא יודע. אולי אלוהים, אבל לא אני".
