שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן, מחק (18.1.21) בקשה לתביעה ייצוגית נגד בזק שהגישו נשיאי לשכת רואי חשבון לשעבר, עופר מנירב ודורון קופמן. השניים טענו, כי בזק מפלה בין לקוחותיה בתשלום תמורת התחברות למחשבי רשות המיסים (שע"מ), אך כהן קבע, כי לא הוכיחו את טענתם - תוך שהוא מותיר פתח להגשת התביעה מחדש אם יימצאו נתונים שיבססו אותה.

מנירב וקופמן טענו, כי בזק מהווה מונופול באספקת ההתחברות מרחוק לשירותי שע"מ, וכי היא מנצלת לרעה את מעמדה וגובה תעריפים שונים מלקוחות שונים תמורת אותו שירות. כהן קיבל את הטענה לגבי המונופול, אך דחה את הטענה לגבי הניצול לרעה וגביית מחיר מופרז. לדבריו, מנירב וקופמן לא הוכיחו שבזק מפלה במחירים בין עסקות דומות, והשניים התעלמו גם מן ההבדלים בין השירותים שהם עצמם רכשו:

"בחינת הראיות שהגישו המבקשים, ואופן הצגתן בפני בית המשפט, מלמדים, כי המבקשים נמנעו מלמסור לבית המשפט את התמונה המלאה, על-אף שהמשיבה התריעה, כי הדבר מתבקש. דומה, כי המבקשים מיאנו לתקן את 'הכשל' בטיעונם. המבקשים גורסים, כי השירות שמספקת בזק ללקוחותיה הוא אותו שירות בדיוק, כאשר אין כך הדבר.

"אכן, השירות שבו עסקינן הוא, בהגדרה רחבה, 'העברת נתונים בקצב מהיר מהלקוח לשע"מ'. אולם, לא ניתן להתעלם, כפי שעשו המבקשים, מהבדלים אובייקטיביים ורלוונטיים בין סוגי השירות השונים, שעשויים להצדיק מחיר שונה, ובוודאי שאין מדובר ב'עסקות דומות'. כך, בין היתר, יש לתת משקל לנתונים כמו מועד ההתקשרות, סוג החיבור לשירות, רוחב הפס (הקובע את מגבלת מהירות הגלישה), האם רוחב הפס מובטח אם לאו, והאם הלקוח מצוי תחת תקופת התחייבות.

"בחינת הנתונים שמסרו המבקשים מלמדת, כי לא נתנו דעתם להבדלים אלו. יתרה מכך, המבקשים לא פעלו להגשת נתונים נוספים כדי לתמוך בטענתם, לאחר שהמשיבה 'תפסה אותם בקלקלתם'. כך למשל, המבקשים לא פנו ללקוחות, שאת פרטי ההתקשרות שלהם הם צירפו לבקשה לאישור, כדי לקבל מידע נוסף בדבר התקשרותם, ובכלל כך המועד בו נוצרה ההתקשרות עם בזק; לא הגישו בקשה לגילוי מידע ומסמכים למשיבה; לא הגישו בקשה למסירת שאלון למשיבה; ולא זימנו עדים; כל זאת באופן אשר היה מסייע בידם לחשוף מידע נוסף, שאולי היה תומך בטענותיהם. לכן, לא נותר אלא לבחון את המידע שהוגש על-ידי המבקשים, ולבחון האם הוא מוכיח, ולו לכאורה, את טענותיהם". על כך משיב כהן בשלילה.

עוד הוא דוחה את הטענה לפיה בזק גבתה מחיר מופרז ובלתי הוגן. מנירב וקופמן השוו בין התעריפים השונים של בזק להתחברות לשע"מ, אך כהן אומר ש"מדובר בשירותים ברמה ובאיכות שונה ולא ניתן להשוות ביניהם". השוואה נוספת הייתה בין ההתחברות לשע"מ לבין פס רחב אחר; גם היא נדחית, שכן למתחברים לשע"מ יש רוחב פס מובטח. עוד השוו בין תעריפיה של בזק לבין אלו של הוט תמורת אותו שירות; אך התברר שהנתונים עליהם התבססו היו לא נכונים. מנירב וקופמן חויבו בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את מנירב וקופמן ייצגו עוה"ד יוני חרש וגרי גורודצקי, ואת בזק - עוה"ד טל אייל-בוגר, רועי ורהפטיג, עדי מרציאנו וגליה גיל.