מסמכים הנוגעים לאשראי שנתן בנק איגוד לאליעזר פישמן יפורסמו, למעט סודות מסחריים ועניינים הנוגעים לפרטיותו של פישמן - כפי שיקבע בית המשפט המחוזי בתל אביב. כך קובע (יום ג', 19.1.21) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. מהחלטתו של גרוסקופף ניתן ללמוד, כי ניהול הליך פשיטת הרגל של פישמן למעשה במחשכים - כפי שאיפשר הנשיא דאז של בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין - לא היה ראוי.

שלמה גולובינסקי הגיש בקשה לתביעה נגזרת נגד מי שהיו נושאי משרה בבנק בשנים 2008-2004, בטענה שהעניקו לפישמן אשראי ב-270 מיליון שקל בלא בטחונות מתאימים. בתשובתו לבקשה הגיש הבנק מאות מסמכים, כולל דוח הוועדה הבלתי-תלויה שהחליטה שלא לתבוע את נושאי המשרה ובראשם היו"ר דאז, זאב אבלס, וביקש להטיל חיסיון על מסמכים אלו. העיתון גלובס ביקש לפרסמם והשופטת המחוזית רות רונן דחה את בקשת החיסיון.

בנק איגוד ערער וגרוסקופף דחה את ערעורו. "סעיף 3 לחוק יסוד השפיטה קובע את הכלל הגדול 'בית המשפט ידון בפומבי'. עיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון רם מעלה בשיטת המשפט הישראלית, ובמשטר הדמוקרטי בכללותו. הוא תורם לתקינותו של ההליך המשפטי, לביצור אמון הציבור בבתי המשפט ולמימוש חופש הביטוי... אחת הנגזרות של פומביות הדיון היא שמסמכים המוגשים לבית המשפט כפופים לאפשרות שתוגש לגביהם בקשת עיון על-ידי מי שאינו צד להליך. בקשה כזו, שמאחוריה עניין לגיטימי, תיענה ככלל בחיוב, וזאת למעט חריגים בהם קיימת הצדקה שלא לגלות מסמכים שהוגשו בהליך המשפטי למי שאינו צד להליך.

"במקרה בו עסקינן, ברור לבנק ולדירקטורים כי לא קיימת הצדקה על-פי דין לסגירת דלתיים, ובאותה מידה, צריך היה להיות להם ברור כי אין הצדקה להכרה גורפת בזכות הבנק להגביל את פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור, כך שתהיה גלויה רק לצדדים הישירים להליך. הבנק מבקש להימנע מתוצאה ברורה זו באמצעות מספר טיעונים עקרוניים, ואולם טיעונים אלה אינם יכולים לעמוד".

גרוסקופף דוחה את כל נימוקיו של בנק איגוד. "אין בדין הוראה המורה כי הליך של אישור תביעה נגזרת הוא הליך המתנהל בדלתיים סגורות, וכנגזר מכך אף אינני רואה כיצד ניתן לטעון כי עמדת החברה המתנגדת לניהול התביעה הנגזרת, כפי שפורטה בתשובת הבנק לבקשת האישור, צריכה להישמר בלתי פומבית באופן גורף". לבנק אין זכות לפרטיות, משום שזכות זו לא הוענקה לתאגיד.

בהקשר זה מתבטא גרוסקופף באופן שניתן לראותו כביקורת עקיפה על ניהול תיק פישמן שלא בפומבי: "לאמיתו של דבר, בהינתן שעמדת החברה ביחס לבקשה לאישור תביעה נגזרת היא עניין בעל חשיבות לכלל בעלי המניות בחברה, ולא רק לבעל המניה או הדירקטור שהגישו את בקשת האישור, הטענה כי יש לשמור בסוד באופן גורף את תשובת החברה לבקשת האישור מפני מי שאינו צד להליך היא טענה שאינה יכולה להתקבל". תיק פישמן נוהל ברובו הגדול בגישור חסוי, בפני הנשיא בדימוס אשר גרוניס, למרות שחובותיו חסרי התקדים של פישמן - 3 מיליארד שקל - היו כולם לבנקים ולמדינה, דהיינו בפועל לציבור (המחזיק ברוב המניות של הבנקים ושאת כספו מגלגלים הבנקים).

לדברי גרוסקופף, אם איגוד מבקש למנוע את חשיפתם של סודות מסחריים - "על הבנק להתכבד ולהפנות באופן ספציפי לאותם פרטים ואותם מסמכים שחשיפתם עלולה לפגוע בפרטיותו של מר פישמן או לגלות סודות מסחריים של הבנק. ככלל, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו". עוד הוא אומר כי דוח הוועדה הבלתי-תלויה אינו נהנה מחיסיון ואין מקום להסתיר אותו מעיניהם של בעלי המניות מן הציבור. כאשר הבנק מאמץ אותו, כמו במקרה הנדון, הוא אינו שונה מכל חוות דעת מקצועית אחרת.

עוד עומד גרוסקופף על זכותה של התקשורת לסקר הליכים משפטיים: "די לנו בתפקידה של העיתונות כ'מתווכת' בין המתרחש בין כותלי בית המשפט לבין זכות הציבור לדעת על-מנת להכיר באינטרס הלגיטימי של מבקש העיון". גם כאן, ניתן לקרוא בדבריו ביקורת על ניהול הליך פישמן שלא בפומבי:

"עניינה של בקשת האישור בה עסקינן בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו. וכבר צוין כי 'חשיבותו של עקרון פומביות הדיון מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בחקירה אודות חברות ציבוריות, בהן משקיעים בעלי מניות את כספיהם'. במצב דברים זה, סבורני כי גילוי אך יגביר את 'אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו', וזאת נוכח היקפי האשראי בהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים בהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו)".

גרוסקופף קבע, כי איגוד יוכל להגיש בתוך שבועיים הודעה על הפרטים שלשיטתו יש להשחיר - סודות מסחריים שלו ועניינים פרטיים של פישמן - לצד תצהיר שינמק כל השחרה. גולובינסקי וגלובס יוכלו להגיב, ורונן היא שתכריע. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל, למרות שלא היה צורך בקבלת תגובותיהם של גולובינסקי וגלובס. את איגוד ייצגו עוה"ד רלי לשם, דרור קדם, חן לוי וגל יוגב.