עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, סניגוריהם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, מבקשים לקבל מידע הקשור ל"פרשת המסרונים", בטענה שהוא עשוי לסייע בטענת ההגנה מן הצדק של אלוביץ. עוד הם טוענים (21.1.20), כי הפרקליטות עושה דין לעצמה ומתעלמת מפסיקת בית המשפט העליון בנוגע למסירת חומר לנאשמים בתיק נתניהו. במקביל טוענים (24.1.21) עוה"ד בועז בן-צור ועמית חדד, סניגוריו של בנימין נתניהו, כי הפרקליטות מטעה את בית המשפט המחוזי בירושלים.

הבקשה בפרשת המסרונים (אשר נחשפה בערוץ 10) נוגעת לתכתובות בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין עו"ד ערן שחם-שביט, שהיה היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך וייצג אותה בבית המשפט בפרשת בזק (ממנה הסתעף תיק 4000). עלה ממנה, כי השניים סיכמו מראש את אורך מעצריהם של החשודים בפרשה, ובהם שאול אלוביץ, וששחם-שביט יבקש מראש תקופות ארוכות יותר מן הדרוש.

לטענת ההגנה, הדבר מעלה חשש שימי המעצר שהתבקשו לא היו כרוכים בצורכי החקירה, אלא נגועים בשיקולים זרים שמטרתם להפעיל לחץ על נחקרים. "התנהלות גורמי החקירה בהליכי המעצר הביאה לכך שנפל פגם ממשי בהליכים אלה, באופן המביא לפגם בהליך כולו, עד כדי טענות להטיית משפט", נאמר בבקשה. חן ורוזן-עוזר מציינים, כי פסקי הדין המשמעתיים בענייניהם של פוזננסקי-כץ ושחם-שביט עמדו על הפוטנציאל להטיית משפט, וזאת למרות שנקודה זו לא עמדה במרכזם.

בקשתם השנייה של אלוביץ מסתמכת על החלטתו של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, אשר הורה לפרקליטות לתקן את תמלילי החקירות אם נודע לה שנפלו בהם טעויות ולהעביר להגנה את התמלילים המתוקנים. כאשר ביקשו חן ורוזן-עוזר מן הפרקליטות לפעול על-פי החלטה זו, הם אומרים, הגיבה הפרקליטות באומרה שתעדכן אותם אם תכניס בתמלילים תיקונים משמעותיים - בעוד אלרון הורה לדווח על כל תיקון שהוא. לכן, הם מבקשים להורות לפרקליטות להודיע להם על כל המקומות הבלתי מדויקים בכל התמלילים.

טענה נוספת של ההגנה היא, שהפרקליטות מסרבת להעביר לה את התמליל המתוקן של שיחת אחד החוקרים עם אור אלוביץ (בו ביקש ממנו לשכנע את אביו להפוך לעד מדינה ולהחליף את סניגורו). הפרקליטות מסרה, כי לנוכח החשיבות שההגנה מייחסת לתמליל זה, היא מסרה אותו לתמלול נוסף - אך הסניגורים טוענים שעליה להעביר לה כעת את התמליל שבידיה.

עוד נאמר בבקשה, כי תגובת הפרקליטות מלמדת שהיא הציגה שלא כדין מידע במעמד צד אחד בפני אלרון. מדובר בבקשת ההגנה לקבל תכתובות בין חוקרים לנחקרים, שלטענת הפרקליטות חלקן שוב אינן קיימות. במקרה כזה, קבע אלרון, "אין מנוס מלהסתפק בהצהרות החוקרים, אשר חלקם הסתמכו על זכרונם בלבד". הפרקליטות מסרה להגנה, כי קביעה זו התבססה בין היתר על מידע שמסרה לאלרון, ולפיו "קיימות תכתובות מסוג זה שלא נשמרו". לדברי חן ורוזן-עוזר, הפרקליטות הייתה רשאית רק להציג במעמד צד אחד את התכתובות הקיימות, ולא להעלות טענה עובדתית על העדרן של תכתובות אחרות. הם מבקשים לדעת מי ומדוע מחק תכתובות אלו, שלשיטתם הן חומר חקירה מובהק.

בן-צור וחדד מבקשים להורות לפרקליטות להעביר להם חלק שהשחירה מן המסמך העוסק באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להתקדם בחקירה בתיק 4000 (אישור הנחוץ על-פי החוק כאשר מדובר בחשדות כלפי ראש הממשלה). על-פי האישור מ-14.12.17 שנמסר להגנה, מנדלבליט אישר לגבות גרסאות מאילן ישועה, ניר חפץ ויונתן שכטר (שהיה יועצו של נתניהו). על-פי פרסום בחדשות 12 בשבוע שעבר, המילים שהושחרו בהמשך אותו מסמך היו: "עוד סוכם כי לאחר בחינת ממצאי חקירה אלה ייבדק אם יהיה צורך בפעולות נוספות".

לטענת ההגנה, הדבר מלמד שהפרקליטות הפרה את החלטת בית המשפט ומחקה במודע חלקים העוסקים במובהק באישור ובתיחומו; האישור היה צר מזה שניתן היה להבין מהחלק הגלוי; והמשטרה ביצעה פעולות חקירה רבות מעבר להיקף האישור שקיבלה. "דווקא המחיקה מלמדת, כי המוחק הבין היטב כי קיים קושי ניכר בחלק שהושחר - ועל דעת כך ובשל כך עשה כן", טוענים בן-צור וחדד.