המשטרה הפרה צו חיפוש - וגלגלה את האחריות על השופטת

המשטרה הפרה בצורה בוטה צו חיפוש שיפוטי, נכנסה שלא כדין לבית ולאחר מכן האשימו אנשיה את בית המשפט באחריות למחדל. כך עולה מפסק דינה של שופטת בית משפט השלום ברמלה, רבקה גלט. היא זיכתה (21.1.21) את אברהם אברג'ל מאשמת אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לאחר שקבעה שהם נתפסו בחיפוש בלתי חוקי ושהתנהגותה של המשטרה חצתה קווים אדומים.

אברג'ל מתגורר בקרוואן ביישוב ישרש, בסמוך לדוד שאלתיאל שהיה היעד לחיפוש בחשד לעבירות נשק וסמים. משטרת רמלה ביקשה וקיבלה בדצמבר 2019 צו לחיפוש בביתו של שאלתיאל, על בסיס צילום אוויר (תצ"א) של המתחם בו מתגוררים השניים ואשר סומן בו במרקר צהוב. השופטת דיבון סגל הבהירה בצו, כי הוא נוגע לשאלתיאל וציינה את כתובתו המדויקת. המשטרה כלל לא ביקשה, וממילא לא קיבלה, צו לחיפוש בקרוואן של אברג'ל.

למרות זאת, נכנסו חלק מן השוטרים לקרוואן של אברג'ל, ביצעו בו חיפוש ללא צו וללא קבלת הסכמתו, ומצאו מאות גרמים של סמים. בבית המשפט טענו השוטרים ("כמקהלה מתואמת", בלשונה של גלט), כי מאחר שהצו של סגל הסתמך על התצ"א בו סומן מתחם הקרוואנים כולו, הם היו רשאים לבצע חיפוש בשניהם. אחד מהם אף אמר כי לא עניין אותו מיהו בעלי הקרוואן. שוטר אחר הטיל את האחריות על סגל: "אם אתה מאשים אותי שאני לא נכנסתי בסמכות, עם כל הכבוד יש פה צו שבית משפט חתם עליו. היה מסומן המקום שמותר לי לבצע בו חיפוש, בית משפט חתם על הצו ואתה מאשים אותי עכשיו בחוסר מקצועיות?".

גלט דוחה לחלוטין גישה זו. היא אומרת כי דווקא כאשר מדובר בסימון על גבי תצ"א, נדרשת מן המשטרה זהירות יתר וביצוע חיפוש רק בכתובת המדויקת שנקבעה בצו. המשטרה כלל לא דיברה על "מתחם", סגל כאמור הגבילה את הצו לכתובתו המדויקת של שאלתיאל ועיון בתצ"א מעלה שהיא לא יכלה לדעת מהם המבנים הקיימים בשטח הממורקר. התצ"א הייתה רק כלי עזר ולא נועדה לתת לשוטרים יתרון בדמות חיפוש נרחב מזה שהותר להם.

עוד עומדת גלט על העובדה, שלמרות הגרסה האחידה של השוטרים - הם לא ביצוע חיפוש בבית המרכזי במתחם, ונימקו זאת בכך שלא היה חשד נגד הדייר בו. "אם כך, יוצא כי השוטרים ידעו היטב להבחין בין מבנים שונים בתוך המתחם, ולמרות זאת לא הופעל שיקול דעת כדי למנוע את החיפוש אצל הנאשם". איש המודיעין שביקש וקיבל את הצו, רב-סמל דוד שושן, אומנם הבין את הבעייתיות וטען שבוצע חיפוש באותו בית - אך גרסתו נסתרה בידי כל יתר השוטרים. בנוסף לכל אלו, החיפוש בוצע בלא עדים למרות ההוראה החד-משמעית בחוק ובצו.

גלט מסכמת: "דומה שאין צורך להמשיך ולהלאות בציטוטים מתוך עדויות השוטרים - והם רבים - אודות אופן ביצועו הכושל של צו החיפוש, והפגיעה בזכויותיו של הנאשם. הרושם שנותר הוא כי השוטרים פעלו בהעדר כל מודעות לגבולות הסמכות, להוראות הדין ולזכויות הפרט. המסקנה העולה מניתוח הראיות, עגומה. בבית הנאשם בוצע חיפוש אלים בשעת לילה מאוחרת, בנוכחות אחרים שנעצרו אף הם בלהט המבצע, וכל זאת ללא סמכות.

"...מה שמחמיר את עוצמת הפגם במקרה שלפנינו, נעוץ בעובדה שהחיפוש הפסול לא בוצע באופן דחוף ובלחץ זמנים, אלא עסקינן במבצע חיפוש יזום ומתוכנן, שנקבע מראש למועד האירוע, בחלוף שבועיים תמימים ממועד מתן הצו. משכך, עמדו לרשות המשטרה כמה וכמה הזדמנויות לבחינה עצמית, אשר בכל אחת מהן ניתן היה לעצור את 'כדור השלג' ולמנוע את החיפוש הפסול אצל הנאשם, אך הדבר לא נעשה".

גלט מוסיפה: "המקרה דנן משקף בעייתיות מערכתית, נוכח פרשנותה של התביעה עצמה לגבי גבולות הסמכות בעת ביצוע צווי חיפוש. בסיכומיה, טענה התביעה, כי יש לראות ב'מתחם' כבית אחד, וכי 'כשניתן צו על מתחם לא ניתן לומר במתחם הזה יש שתי קומות, בוא נבדוק איפה כל אחד גר. אם ניתן לי צו חיפוש על הבית, אני צריך לחפש בכל הבית. לא יעלה על הדעת שאם נניח יש לי צו חיפוש על אדם מסוים שמתגורר בחדר מסוים בבית, צו החיפוש יהיה ספציפי על אותו חדר בבית'. כמובן, ההשוואה בין חיפוש בחדריו של בית, ובין המצב העובדתי בענייננו אינה יכולה לעמוד, שכן המקרים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב".

גלט אומרת: "אופיו של הפסול בחיפוש חמור ומערכתי, על כן אני קובעת, כי הוא מן הרף הגבוה ביותר... במקרה דנן עשיית הצדק נעשתה שלא בצדק; מאוד מאוד שלא בצדק, ותוך פגיעה בוטה בזכויות יסוד. לפיכך, התועלת החברתית שתצמח מפסילת פירות החיפוש הפסול עולה עשרת מונים על אינטרס האכיפה כנגד עבירת הסמים". גלט פסלה גם את הודאתו של אברג'ל שבאה בעקבות החיפוש הבלתי-חוקי ולפיכך זיכתה אותו. את המדינה ייצגו עוה"ד רונן גינגולד, רונן ברגמן והדס שלמה, ואת אברג'ל - עו"ד שירן ברגמן.