השרים
אמיר אוחנה ודודו אמסלם התנערו ממרותו של החוק וליוו זאת בטענות כוזבות נגד הייעוץ המשפטי לממשלה. כך טוען (יום ה', 28.1.21) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט. הוא דיבר בכנס המקוון של העמותה למשפט ציבורי. הוא גם יצא נגד השרה
מירי רגב בנוגע למאבק בקורונה. מנדלבליט לא הזכיר את השרים בשמותיהם, אך התייחס לתפקידיהם של אוחנה ואמסלם, ואילו בהקשר של רגב - הדברים עולים מן ההקשר.
מנדלבליט אמר: "למרבה הצער, אנחנו נתקלים מעת לעת בניסיונות לנצל את ההתמודדות הקשה והמורכבת עם נושא המאבק בקורונה, על מנת לפגוע בגופי החוק והמשפט ובלגיטימציה של עבודתם. בחלק מהמקרים, אנחנו נתקלים בהפצת מידע כוזב, בהטחת הכפשות חסרות כל ביסוס, ובהעלאת טענות חסרות אחריות שעולות כדי 'עלילת דם' של ממש. זה דבר מאוד חמור, ויש להישמר מפניו". רגב טענה בשבוע שעבר, כי מנדלבליט מנע דרישה לאישור על העדר קורונה כתנאי לכניסה ארצה - טענה אותה הכחיש מנדלבליט בתוקף. הוא הוסיף: "ביקורת עניינית - כן. תמיד. ויכוחים לגופו של עניין, גם כשהוויכוחים מרים וקשים - בהחלט. אבל הסתה, שקרים, ודה-לגיטימציה - לא ולא".
עוד התייחס מנדלבליט בהרחבה לסוגיית המשילות ולטענה לפיה הייעוץ המשפטי ובתי המשפט מונעים מן הדרג הנבחר לממש את מדיניותו. שיח זה אינו חדש, ציין, ותמיד התנהל מתוך נקודת מוצא בדבר כפיפותה של הרשות המבצעת לשלטון החוק ועקרון עצמאות שיקול הדעת המקצועי של גורמי הייעוץ המשפטי ואכיפת החוק.
"בתקופה האחרונה, אני מזהה שתי מגמות מסוכנות ביותר, שמחליפות את שיח המשילות, תוך שהן מבקשות למעשה לקעקע את עקרונות היסוד המקובלים הללו. אני מכנה את המגמות האלו בשמות: שיח הנאמנות ושיח הסמכות המוחלטת", המשיך מנדלבליט.
לדבריו, טענות אלו "מוצגות כביטוי של המאבק על יחסי הכוחות בין השחקנים במערכת הציבורית - הדרג הנבחר מול 'הפקידים'. אולם, זה איננו המצב, שכן תכליתם של שיח הנאמנות ושל שיח הסמכות המוחלטת היא לקדם מצב של כוח אבסולוטי לדרג הפוליטי. דבר זה עומד בסתירה חזיתית לתפיסות הבסיסיות ביותר של המשטר הדמוקרטי ולכללים היסודיים ביותר של המשפט הציבורי.
"שיח הנאמנות מבקש להפוך את שומרי הסף במערכת הממשלתית ממשרתי הציבור למשרתיו של השר הממונה. מדובר בתפיסה של משרת אמון אישית, שאיננה כוללת את המרכיב החיוני הבסיסי של שמירת סף, ואת העצמאות המקצועית הבסיסית המשולבת בכך", אמר מנדלבליט בהתייחס להצעת החוק לפיה היועצים המשפטיים יהיו משרות אמון של השרים, אך שהללו יוכלו למנות ולפטר אותם "כאוות נפשם, ללא כל מגבלה".
"שיח הנאמנות כולל, אפוא, הצעות להחלשת או אפילו לביטול הערובות הפרוצדורליות המיועדות להגן על עצמאותם של שומרי הסף, כך שאלו שיתמנו לתפקידים האמורים יגלו נאמנות מלאה לגורם הפוליטי הממנה אותם. הוא גם כולל ניסיון של הדרג הפוליטי לבטל את העמדה המקצועית של דרגי המקצוע, ולהניא אותם מלהביע את עמדתם המקצועית ומלפעול על פי שיקול דעתם העצמאי.
"נאמנות שכזו ללא סייג לדרג הפוליטי הממנה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם התפקיד אותו נדרשים עובדי הציבור, בוודאי אלו מהם שמחזיקים בתפקידים של שומרי סף, למלא בחברה דמוקרטית. עובדי הציבור אינם פועלים נגד הממשלה. הם פועלים ביחד איתה, לקידום מדיניות הדרג הנבחר. אבל בנקודות קצה, כאשר קיימת התנגשות בין השלטון לבין הדין, ומקרים כאלה לצערנו יכולים להתרחש כידוע לא כעניין תיאורטי - עליהם לבחור בדין. שומר סף שנאמנותו נתונה אך לדרג הפוליטי שמינה אותו, ולא לאינטרס הציבורי, איננו יכול למלא את תפקידו כשומר סף".
שיח "הנאמנות המוחלטת", המשיך מנדלבליט, "איננו מתיימר להשפיע על נאמנותם של שומרי הסף; הוא פשוט מתעלם מהם. מדובר על מצבים שבהם גורם פוליטי מחליט להתנער לחלוטין מהמגבלות החוקיות החלות עליו, ובאופן מודע ומכוון, ולעיתים אף מוצהר, פועל בניגוד לחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, המשקפת את הדין עבור הרשות המבצעת. מבחינת אותו גורם, די בכך שהוא ממלא תפקיד של חבר הממשלה, על מנת להעניק לו את הכוח לנהוג כאוות נפשו, יהא המצב החוקי אשר יהא".
בהקשר זה הזכיר מנדלבליט את הצעתו של אוחנה, ערב הבחירות לכנסת ה-22, להציב מצלמות בקלפיות - הצעה שיו"ר ועדת הבחירות,
חנן מלצר, הזהיר שתביא לסיכול המהלך התקין של יום הבחירות; את סירובו של אוחנה לחסן אסירים ועצורים מפני הקורונה; ואת הודעתו של אוחנה לבג"ץ לפיה מנדלבליט אינו מייצג אותו בעתירה על רשיונות לנשיאת נשק. עוד הזכיר מנדלבליט את סירובו של אמסלם למנות את נציגי הממשלה לאסיפות הכלליות של חברות ממשלתיות, בשל מחלוקת על מינוי הדירקטורים בהן.
מנדלבליט הוסיף: "במקרים אלו, ובמקרים אחרים הדומים להם, ההתנערות של השר הממונה ממרותו של הדין מלווה ברטוריקה החוטאת לאמת על כך שהייעוץ המשפטי לממשלה מבקש כביכול להתערב בקביעת מדיניות הדרג הנבחר. מובן כי אין דבר רחוק יותר מהאמת. אינני עוסק בקביעת מדיניות הממשלה. זו איננה המומחיות שלי. זו איננה הסמכות שלי. זו איננה האחריות שלי. אני, ויתר אנשי הייעוץ המשפטי הציבורי, עוסקים בסיוע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין.
"ב-99% מהמקרים, העבודה המשותפת עם הממשלה ועם שרי הממשלה, מובילה למציאת פתרונות משפטיים להגשמת מדיניותם, כולל במצבים מורכבים מאוד. אך כאשר אנו רואים כי הממשלה או מי מחבריה מבקש לחרוג ממגבלות הדין, תפקידנו הוא לשמש שומרי סף נאמנים לשלטון החוק. לסיכום, אין מקום בחברה דמוקרטית, ששלטון החוק מהווה בה ערך עליון, לשיח הנאמנות או לשיח הסמכות המוחלטת".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
