למרות שיפור שכר המורים בישראל, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה, והם בין הנמוכים במדינות ה-OECD. בהקשר זה ציין כשל שוק שלפיו חוסר ההתאמה בין ימי החופשה בבתי הספר לימי החופשה של ההורים מביא לאיבוד תוצר של מיליארדים למשק הישראלי. כך עולה מדוח שפרסם (יום ג', 9.2.21) הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן.

אומדן היקף ההוצאה בגין שכר עובדי המגזר הציבורי הוא כ-190 מיליארד שקלים. ההוצאות הגבוהות ביותר הן בתחומי החינוך והביטחון. בעשור האחרון גדל מספר המשרות במערכות החינוך (35%) והבריאות (26%) בשיעורים גבוהים ביחס לגידול באוכלוסייה בישראל (17%). משרדי
הממשלה גדלו בשיעור דומה לגידול באוכלוסייה (19%).

עוד עולה מן הדוח כי נכשלה תוכנית התמריצים לעידוד גיוס רופאים מתמחים לפריפריה. זאת, על-אף שהושקעו בה כ-2 מיליארד שקלים. מחקר מיוחד על בסיס נתונים רחב ומקיף בחן את אפקטיביות הרפורמות שנעשו בשנת 2011 כדי למשוך מתמחים ברפואה לפריפריה ולמקצועות במצוקה, ובפרט תוכנית המענקים. נמצא כי הרפורמות שעלותן מוערכת בכ-2 מיליארד שקלים, השפיעו במידה מועטה על משיכת מתמחים לפריפריה ולא נמצאה עדות מובהקת על משיכת מתמחים למקצועות במצוקה. תוצאות אלו מעלות סימן שאלה בנוגע לכדאיות ביחס לעלות. כמו-כן, מוצגים כלים אלטרנטיביים להשגת המטרות - משיכת רופאים לפריפריה ולמקצועות במצוקה.

במערכת הבריאות הממשלתית 33,675 עובדים בשכר ממוצע של 18,990 שקל למשרה מלאה. עובדי המערכת מובילים את השכר בסקטור הממשלתי, ולצד ביטחון תעסוקתי העבודה במערכת הבריאות הממשלתית מאופיינת גם בשכר גבוה ביחס למגזר הפרטי- 81% מהעובדים מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק.

עובדים בדירוג הרופאים הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר במערכת הבריאות, בפער משמעותי מיתר הדירוגים. כמו-כן, דירוג הרופאים מאופיין בפערי השכר הגבוהים ביותר בין הצעירים לוותיקים - פער של פי חמישה.

הסכם הרופאים ב-2011 הביא לעלייה משמעותית מאוד בשכר הרופאים, אך גם יצר שונות בקצב עליית שכרם של הרופאים לפי תפקידים - שכרם הממוצע של רופאים בתפקידי מומחים בכירים עלה בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר- 83%. שכרם הממוצע של רופאים מתמידים שהחלו לעבוד בשנת 2010 עלה ב-123.6% במשך העשור מיום כניסתם לתפקיד.

המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ולכן שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז- 41,400 שקלים לעומת 33,400 שקלים בהתאמה.

על-פי הדוח, במשרדי הממשלה 36,295 משרות, בשכר ממוצע של 16,991 שקלים למשרה מלאה. הוותק‭ ‬החציוני‭ ‬במשרדי הממשלה (13 שנים)‭ ‬גבוה‭ ‬משמעותית‭ ‬מהוותק‭ ‬החציוני‭ ‬במקום‭ ‬העבודה‭ ‬בכלל‭ ‬המשק (5 שנים)‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ עוד עולה מן הדוח כי כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל, נתון השקול ליום עבודה בשבוע. למרות תנאי התעסוקה והיציבות התעסוקתית, כ-67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה. כ-50% מהסכסוכים נשארים פתוחים מעל שנתיים.

הממונה על השכר חושף כי במערכת החינוך הממשלתית היו בשנת 2019 112,248 משרות בשכר ממוצע של 13,688 שקלים למשרה מלאה - שכר הגבוה ב-27% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה. משנת 2012 גדל מספר המשרות במערכת החינוך הממשלתית ב-23% ומספר העובדים גדל ב-25%, ואילו מספר התלמידים גדל ב-18% בלבד. מספר התלמידים למורה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD.

באוצר טוענים כי הרפורמות במערכת החינוך הגדילו את תקציב שכר עובדי ההוראה במערכת החינוך כולה בעשרות אחוזים ובשנת 2019 הוא עמד על כ-38.6 מיליארד שקלים. עם זאת, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה, והם בין הנמוכים במדינות ה-OECD.

עוד טוען הממונה על השכר כי ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב מדינות ה-OECD. זאת, בשל רכיב הוותק שהוא הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם של מורים בישראל, כפי שמשתקף מפערי השכר בין המורים המתחילים למורים הוותיקים. בנוסף, רכיב הוותק של המורים מהווה תמריץ שלא להתקדם לתפקידי ניהול.

"שכר המורים אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. היחס של שכר המורים אל מול שכר עובדים אחרים בעלי השכלה על-תיכונית במשרה מלאה, בישראל, גבוה מאותו יחס, בממוצע, במדינות ה-OECD. זאת, למרות שעובדי ההוראה בישראל עובדים משמעותית פחות שעות מעמיתיהם באירופה, בממוצע של בין 23% ל-34% פחות", טוען הממונה על השכר ומוסיף כי חוסר חפיפה בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה במערכת החינוך מהווה כשל שוק, המביא לאובדן תוצר של מיליארדי שקלים בשנה למשק.