דיווח בסוריה: תקיפה ישראלית בגבול עירק

הקהילה הדרוזית הגדולה ביותר במזרח התיכון חיה בסוריה, כ-600 אלף במספר (בלבנון כ-250 אלף ובישראל 120 אלף). בסוריה חיים רוב הדרוזים בדרום-מערבה של המדינה קרוב לישראל, בהר הדרוזים הנקרא גם הר חוראן, באזור העיירה סויידא. לדרוזים היסטוריה מכובדת בסוריה. הם גאים במרד הגדול שיזמו נגד המנדט הצרפתי (1927-1925). הדרוזים ניצלו את העובדה שמפקדי הצבא הסונים חיסלו זה את זה בהפיכות הרבות שפקדו את המדינה מאז 1949 על-מנת להתקדם בצבא.

לאחרונה מתפרסמות ידיעות ספורדיות על מגעים בין ישראל לבין סוריה שתכליתם להביא לכינון יחסים בין שתי המדינות. ידיעה אחת שמשכה תשומת לב פורסמה לפני כחודש באתר אילאף, העיתון האינטרנטי הראשון בערבית שנוסד ב-2001 בידי שני גולים ערבים, האחד מסעודיה והשני מעירק. אתר זה ידוע באמינותו ובהתרחקותו מסנסציות ואף מפרסם מאמרים של כותבים ישראלים.

הלילה (יום ד', 13.1.21) בסביבות השעה 01:10 תקפו כלי טיס ישראלים יעדים באל-בוכמאל ובדיר א-זור שבמזרח סוריה, סמוך לגבול עם עירק. על-פי דיווחים בכלי התקשורת בלבנון, במהלך התקיפה ביצע חיל-האוויר הישראלי לפחות 18 גיחות תקיפה. לפי המרכז למעקב אחר זכויות אדם בסוריה, שמקום מושבו בבריטניה, התקיפה כוונה כלפי מפקדות ומרכזים לוגיסטיים אירנים המכילים אמצעי לחימה, וכמו-כן כלפי עמדות צבאיות של מליציות פרו-אירניות וחיזבאללה.

בקיץ 2018 השיב משטר אסד את שליטתו על דרום סוריה לאחר שהושגו בתיווך רוסי הסכמי "פיוס" בינו לבין המורדים. רוסיה גם הבטיחה לארה"ב, לישראל ולירדן, כי בתמורה לאי-התערבות מצידן, היא תפעל להרחיק את הכוחות האירניים מהאזור. בשונה מגירוש תושבי אזורים אחרים לצפון המדינה לאחר הסכמי כניעה, רוב תושבי הדרום, שהצטרפו קודם לכן לארגוני המורדים, לא גורשו לאידליב שבצפון, אלא גויסו לכוחות ביטחון מקומיים המצייתים למשטר אסד, תמורת הבטחה שזה ישכין יציבות ולא ינקום בהם.