עו"ד חיים נובוגרודר פוטר מתפקידו כמזכיר חברת אל-על, חודשיים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד, וזאת בעקבות מכירת השליטה לאלי רוזנברג. המנכ"ל גונן אוסישקין, שלדברי נובוגרודר לא היה בסוד ההחלטה לפטרו, נימק את הצעד בכך שמדובר במשרת אמון וזכותו של הבעלים החדש להחליף את הממלא אותה.

נובוגרודר הגיש (18.2.21) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תביעה בסך 660,000 שקל נגד אל-על, בטענה שפיטוריו נעשו שלא כדין. הוא נכנס לתפקידו באל-על ב-1.10.20, ולפני כן היה שותף במשרד גולדפרב-זליגמן, שם לדבריו קיבל 35,000 שקל בחודש ועוד 70,000 שקל בשנה כחלקו ברווחי המשרד. לדבריו, בשל מצבה הקשה של אל-על, הוא החל בחפיפה כבר בחודש אוגוסט ועל חשבון זמנו הפרטי. הוא פוטר ב-25.11.20.

על-פי התביעה, ב-25 בנובמבר קראה לו היועצת המשפטית המיועדת של אל-על, עו"ד קרן כהן-סעד, לאחר פיטוריו של היועץ המשפטי הקודם, עו"ד דן פוגלמן, והודיעה לו שהוחלט לסיים את העסקתו. הוא הבין, כי את ההחלטה קיבל סגן יו"ר הדירקטוריון הנכנס, עמיקם בן-צבי, "המנהל את החברה ביד רמה מאז חילופי השליטה ועל פיו ישק דבר". לדברי נובוגרודר, הוא הבהיר שנאמנותו נתונה לחברה ולא לבעלים כלשהם - אך כהן-סעד התעלמה מכך, שאלה האם יהיה מוכן לפרוש בהסכמה והוסיפה ש"זה לא יהיה ממש לזכותך בקורות החיים שלך שפוטרת מהעבודה". עוד אמרה כהן-סעד, כי הוא יוכל לחזור למשרד גולדפרב-זליגמן וכי הוחלט להעביר את תפקיד מזכיר החברה למיקור חוץ.

לדברי נובוגרודר, משיחות נוספות באותו יום הוא הבין שמדובר בהחלטה של בן-צבי ושאין סיכוי לשנות אותה. שיחותיו של אוסישקין ועם ממלא-מקום היו"ר, דוד ברודט, לימדו אותו שהם כלל לא ידעו על פיטוריו. לטענתו, הצעד נבע "משיקולים זרים, פסולים, פוליטיים ולא-ענייניים" ו"תוך ניצול לרעה של שררה למטרות שאינן לטובת החברה". לדבריו, בן-צבי פעל "שלא כדין, כמעשה פרטי, כחלק מנסיונות ההשתלטות שלו על האורגנים השונים של החברה".

נובוגרודר טוען, כי ההסכם עימו (לפיו משכורתו היא 32,000 שקל לחודש, 5,000 שקל הוצאות רכב, טלפון נייד ועוד) אינו קובע תקופת ניסיון ואף אינו מציין שמדובר במשרת אמון הכפופה להרכב כלשהו של הדירקטוריון או הבעלות. הוא ידע שהשליטה עומדת להימכר, אך אל-על הציגה בפניו מצג לפיו העסקתו תהיה ארוכת טווח. תפקיד מזכיר החברה מחייב שמירה על ממשל תאגידי כמתחייב בחברה ציבורית, ואינו תלוי בזהות הבעלים או הדירקטוריון, הוא מוסיף. תביעתו היא לפיצוי על אובדן הכנסתו במשך שנה, על העדר שימוע ועל נזק בלתי ממוני, וטרם הוגש כתב הגנה.

במכתבים המצורפים לתביעה אומר בא-כוחה של אל-על, עו"ד אוהד גלעדי, כי נובוגרודר פוטר לאחר שלא הגיע לשימוע שנקבע לו, וכי לפני השימוע לא הוחלט על פיטוריו. אוסישקין כתב לו ערב פיטוריו, כי מקובל שתפקיד מזכיר החברה "ימולא על-ידי איש אמונם [של] החברה והעומדים בראשה. לאור רגישות הזמן הנוכחי - יש משנה תוקף וחשיבות לכך שהתפקידים הרגישים ביותר ימולאו על-ידי אנשים הנהנים מאמון אישי מיוחד או גופים המספקים שירות חיצוני. כוונת החברה... היא שפעילות מזכירות החברה תבוצע, לפחות לעת הזו, באמצעות משרד חיצוני מוכר. לאחר מכן, ישנה אפשרות שבעתיד התפקיד יאויש על-ידי גורם הנהנה מאמון אישי מיוחד של הנהלת החברה".

במכתב הפיטורים ששלח לנובוגרודר כתב אוסישקין, כי הלה ידע היטב מהו מצבה של אל-על כאשר ויתר על עבודתו במשרד גולדפרב-זליגמן. אוסישקין חזר על דבריו בנוגע לרגישות תפקיד מזכיר החברה וציין, כי כל הדירקטורים וחברי ההנהלה כבר התחלפו או מצויים בהחלפה. אל-על לא התחייבה להעסיקו תקופה כלשהי, וההסכם עימו אף מאפשר לה לפטרו בכל עת כפוף לשלושה חודשי הודעה מוקדמת. "לטענותיך בנוגע להנהלת אל-על ('הנהלה דורסנית' וכו') ובנוגע לממלאי תפקידים ונושאי משרה באל-על - והשיח המאיים והלא-מכבד - הרי שאלה מחזקים את חוסר היכולת שלך לשמש בתפקיד רגיש הדורש מידה מיוחדת ומוגברת של אמון אישי".