בית משפט השלום בחיפה צמצם (יום ג', 23.2.21) את צו איסור הפרסום שהוטל על פרטי חקירת הזיהום הסביבתי הימי החמור שפגע בחופי ישראל בסוף השבוע. על-פי החלטת בית המשפט, שניתנה בעקבות עתירת מספר גופי תקשורת, הותר לפרסם כל מידע שמקורו בתחקיר עצמאי של כלי התקשורת, אך אסר לפרסם מידע שמקורו ברשויות החוקרות או מידע הקשור לשיטות החקירה.
על-פי מה שפורסם עד היום, אחת הספינות החשודות בזיהום מי הים התיכון היא הספינה מינרווה הלן - מכלית נפט יוונית שיצאה ממצרים ושבה למצרים לאחר שהזרימה נפט וזפת למים.
"לפני כשבוע פקד את מדינת ישראל אירוע זיהום חמור ביותר שידעה המדינה בכך שנפלטה זפת מהים לאורך רצועת החוף. זיהום זה פגע באופן קשה בחי, בצומח ובמערכות האקולוגיות של חופי הים התיכון. אין חולק שיש לאפשר לרשויות החקירה למצות את החקירה עד תום כדי להביא את האחריות למעשה הנפשע לדין. במקרה שבפני, פרטי האירוע פורסמו ברבים, והבקשה להוצאת הצו הוגשה רק אתמול, דהיינו, כשבוע לאחר תחילת אירוע הזפת. במשך כל אותו שבוע פורסם הדבר ברבים ובכל כלי תקשורת אפשרי", ציין השופט ד"ר
זאיד פלאח.
לדבריו, זכות הציבור לדעת היא אבן יסוד במשטר דמוקרטי, אך עם זאת, יש למצוא איזון לדבר עם צורכי החקירה. "יש לערוך איזון נכון בין האינטרס של מיצוי החקירה עד תום ללא הפרעה מגורמים שונים שיכולים לסכל את מיצוי החקירה לבין זכות הציבור לדעת", ציין והוסיף כי יש למנוע את הפגיעה בחקירה עצמה.
חברת הכנסת לשעבר
שרן השכל, המתמודדת לכנסת ה-24 ברשימת תקווה חדשה, טענה היום כי הצנזורה נועדה לנושאים רגישים וביטחוניים בלבד וכי חקירת הזיהום צריכה להתנהל בשקיפות מרבית בפני הציבור. "אם לא הייתה הסערה שסחפה את הזפת לחוף, כנראה שהיינו מודעים לממדי האסון מאוחר מדי כדי לטפל בו. יש צורך בהרתעה כדי שדבר כזה לא יקרה שוב. החברה צריכה לתת את הדין ולהיענש בחומרה וחקירת האסון צריכה להיעשות בשקיפות מקסימלית לציבור", אמרה.
ובתוך כך אישרה הממשלה (יום ג', 23.2.21) את הצעת ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, והשרה להגנת הסביבה,
גילה גמליאל, להקצאת 45 מיליון שקל לטיפול בזיהום החופים, לפינוי הפסולת לאתרי הטמנה ולהשבת המצב לקדמותו. השרה גמליאל תגיש בתוך 30 יום תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן.
במסגרת זו, המשרד להגנת הסביבה יפנה אל הקרן למניעת זיהום הים כדי שתקצה 45 מיליון שקל, שישמשו עבור ביצוע הפעולות הבאות:
• סיוע לרשויות המקומיות ולרשות הטבע והגנים הלאומיים, המחזיקות בחופים בים התיכון, אשר נפגעו בתקרית הזפת (עד 250 אלף שקל לכל קילומטר של קו חוף), עבור טיפול בזיהום בחופים, לרבות בבעלי החיים שנפגעו ממנו. מתוך סכום זה תועבר מקדמה כסיוע מיידי בהיקף של 62.5 אלף שקל.
• ביצוע פעולות שינוע, טיפול וסילוק הזפת מאתרי האחסון הזמניים בחופים ליעדי הקצה.
• ביצוע סקרים ומחקרים, ניתוחים כלכליים סביבתיים, פעולות ניטור ופעולות תיעוד של היקף ועוצמת הפגיעה, תהליך השיקום ובדיקת השימוש באמצעים חדשניים לשיקום הסביבה החופית, הימית והמגוון הביולוגי שבה, בין היתר לצורך שיפור הטיפול והתגובה במקרים דומים בעתיד.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל תגיש בתוך 30 יום תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן.
בנוסף, הוחלט כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ידונו בתקצוב של הקרן בסך של 25 מיליון שקל, במטרה לאפשר לקרן לתת מענה לאירוע בסדר גודל כזה בעתיד, וכן כדי לאפשר את המשך ההתנהלות השוטפת של הקרן ולשימושים עתידיים.
עוד הוחלט, כי תוקם ועדה, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי או נציגו, ובהשתתפות נציג מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, או נציגיהם, אשר תמליץ בתוך שישה חודשים על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון ימיים וההיערכות למניעתם - לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב לצורך כך.
לצורך פתיחת עונת הרחצה, שתחל ב-20 במרס 2021, הוחלט כי משרד הפנים ומשרד האוצר יסכמו בתוך 14 יום על אופן תקצוב פתיחת העונה, לצורך פיתוח והנגשת חופי הרחצה, תפעול ונושאי הצלה ובטיחות.
