|
שרגא. לא רלוונטי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
התנועה לאיכות השלטון, בראשותו של עו"ד אליעד שרגא, הגישה לבג"ץ בקשה הנסתרת מדברים שכתב שרגא עצמו בספרו "המשפט המינהלי - סדרי הדין והראיות בבג"ץ". כך עולה (יום א', 28.2.21) מהחלטתו של המשנה לנשיאה, חנן מלצר, אשר דחה את הבקשה.
התנועה היא אחד העותרים נגד השינויים בחוק יסוד הממשלה ובחוק יסוד הכנסת, אשר נועדו לאפשר את הקמת ממשלת החילופים של הליכוד וכחול-לבן. בג"ץ דן בעתירות בהרכב מורחב בן תשעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, וממשיך לטפל בהן למרות התפרקות הממשלה. התנועה ביקשה להורות למדינה להגיש לבית המשפט חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע למנגנון הפריטטיות (שוויון הכוחות) שנקבע כחלק מהקמת הממשלה. מנדלבליט הוציא חוות דעת זו בחודש שעבר, וקבע שהתנגדות של גוש כחול-לבן כולו להחלטה כלשהי, משמעותה טרפוד ההחלטה - למרות שכיום מספר שרי הגוש קטן מזה של גוש הליכוד.
בדחותו את הבקשה מסתמך מלצר בין היתר של ספרם של שרגא ורועי שחר משנת 2010. הוא מזכיר, כי בבג"ץ ניתן לבקש ולקבל פרטים נוספים כדי לצמצם את המחלוקות בין הצדדים על-ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתומה; וכדי להבהיר את עמדתו של בעל דין מסוים, כדי לאפשר לצד השני לכלכל בהתאם את צעדיו. שני תנאים אלו אינם מתקיימים בבקשה זו, קובע מלצר. הפרטים המבוקשים אינם נוגעים לעניינים לגביהם הוצאו צווים על תנאי בעתירות אלו או לנושאים שעלו בתצהירו של מנדלבליט. לכן, הם לא יצמצמו את המחלוקת בין הצדדים.
"זאת ועוד - שרגא ושחר עומדים בספרם על כך שקיימות שתי גישות לבחינת הרלוונטיות. לפי הגישה המצמצמת, גורלה של הבקשה לפרטים נוספים יוכרע רק לפי מה שהוגדר במחלוקת בצו על-תנאי, ואילו לפי הגישה המרחיבה, גורל הבקשה יוכרע על-פי המחלוקות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות (העתירה ותצהירי התשובה), בצירוף הצו על-תנאי. מבלי לטעת כאן מסמרות ביחס לגישה הראויה מבין השתיים, הרי שבנסיבות העניין, אף לפי הגישה המרחיבה - הפרטים הנוספים המבוקשים בבקשה שבכותרת אינם יכולים להיחשב כרלוונטיים", מוסיף מלצר.
"יתר על כן, היענות לבקשה שבכותרת גם לא תגשים את התכלית השנייה שאוזכרה לעיל בהקשר לפרטים נוספים. אין בה כדי לתרום להבהרת עמדתו של בעל דין בתיק, שכן הפרטים המבוקשים אינם נוגעים לטענות שהועלו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בתצהיר התשובה מטעמו. כך נכתב בספרם של שרגא ושחר בהקשר זה: 'על המבקש להראות כי הפרטים הנוספים דרושים לו על-מנת להבין את עמדתו של הצד השני, ולא על-מנת להוכיח את טענותיו'".
לבסוף, מציין מלצר, בקשה כזו יש להגיש לאחר תצהירי התשובה ולפני הדיון בהתנגדות לצווים על-תנאי - אך בעתירות אלו כבר התקיים הדיון. שרגא ושחר מציינים חריגים לכלל זה, אך הם אינם מתקיימים כאן. התנועה גם מבקשת מסמכים ולא פרטים - ולא לזה מיועד ההליך. מלצר מזכיר לתנועה את דבריה של השופטת דפנה ברק-ארז: "בית המשפט לא יאפשר להשתמש בו [בכלי של דרישת פרטים נוספים] במתכונת רחבה הדומה להליך של שאלונים או גילוי מסמכים, כדי לשמור על אופיו המהיר של ההליך הבג"צי". את הבקשה הגישו עוה"ד תומר נאור ואביתר אילון; שרגא מייצג גם הוא את התנועה בעתירה זו.