|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית היתומים הספרדי בירושלים [צילום: רן בר]
|
|
גלובוס. "נשבה רוח הקודש" [צילום: דוברות משרד המשפטים]
|
|
"רשם ההקדשות ביד חזקה ובזרוע נטויה"
|
|
|
בית הדין הרבני נגד רשות התאגידים
|
קובע: לראש הרשות, בכובעו כרשם ההקדשות, אין סמכות להורות להקדש דתי להירשם בפנקסיו ולהגיש לו דוחות ● מותח ביקורת על ראש הרשות היוצא, אייל גלובוס, שהציג דרישה זו לבית היתומים הספרדי בירושלים: מהדרישה עולה שבמשך 40 שנה עברו קודמיו על החוק, מבלי שהיועצים המשפטיים לממשלה ומבקרי המדינה ישימו לב לכך
לראש רשות התאגידים, בכובעו כרשם ההקדשות, אין סמכות לדרוש מהקדש דתי להירשם בפנקסיו ולהגיש לו דוחות. כך קובע בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב. בית הדין קיבל את בקשת נאמן הקדש בית היתומים הספרדי בירושלים, משרדו של עו"ד שלמה תוסיה-כהן, והורה לו שלא להיענות לדרישות ראש הרשות דאז, אייל גלובוס. בית היתומים הספרדי הוקם בתחילת המאה ה-20 בתרומתו של משיח ברוכוף, מעשירי העיר, ובשנת 1925 נרשם כהקדש דתי בבית הדין של הרבנות הראשית לארץ ישראל. על-פי החוק, החל עוד מימי המנדט, הקדשות דתיים מצויים בפיקוחו הבלעדי של בית הדין הדתי הרלוונטי בכל הנוגע לניהולם הפנימי. באוגוסט שעבר דרש גלובוס ממשרד תוסיה-כהן לרשום את בית היתומים בפנקס ההקדשות הציבוריים ולהגיש לו דוחות שנתיים. הוא ביקש מבית הדין להורות לו שלא לציית לדרישה, בעוד המדינה טענה שלבית הדין אין סמכות לדון בבקשה - משום שהיא אינה עוסקת בענייניו הפנימיים של ההקדש - ולכן ביקשה לדחות אותה על הסף. הדיינים הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף והרב עידו שחר קובעים תחילה (23.2.21), כי יש להם סמכות לדון בבקשה, שכן מדובר בפרשנות של החקיקה הנוגעת להקדש המצוי כאמור בתחום אחריותם. "על-פי דין תורה בית הדין הוא הממונה על ניהול ההקדש והנאמנים הם עושי דברו של בית הדין, אך כך גם רואה המשפט האזרחי את תפקיד בית הדין הדתי", הם אומרים. ניהול חשבונותיו של ההקדש ומסירת דוחות על פעילותו הם חלק מענייניו הפנימיים, ולכן בית הדין הרבני מוסמך לדון בשאלה האם יש למוסרם לרשם ההקדשות. מכאן עוברים הדיינים לשאלה האם סמכויות הפיקוח של רשם ההקדשות חורגים מהניהול הפנימי של הקדש דתי. הם מזכירים, כי בתי הדין הדתיים פיקחו על ההקדשות הדתיים עשרות שנים לפני שנוצר תפקיד רשם ההקדשות רק בשנת 1973. ההיסטוריה החקיקתית מלמדת, כי הכנסת לא התכוונה שתפקיד זה יפקיע את סמכותו הייחודית של בית הדין הדתי, ובדברי ההסבר אף נאמר: "הוראות החוק החילוני אינן חלות על עניינים אלה אלא אם הורה בית הדין הדתי להחיל אותן". הדיינים מוסיפים, כי אין צורך מעשי בפיקוחו של רשם ההקדשות, שכן בתי הדין הרבניים החילו על ההקדשות הדתיים כמעט את כל הוראות הפיקוח החלות על הקדשות אחרים. ההלכה אומנם אינה מחייבת לנהל פנקס פתוח בו יירשמו, אך בתי הדין פועלים כעת לפרסם באופן יזום את פנקס ההקדשות הדתיים. הם גם מוצאים יתרון בכך שבעוד רשם ההקדשות אינו מחויב לשמור על סודיות הדוחות הנמסרים לו, בבית הדין הם כפופים לכללי ההלכה. הדיינים מוסיפים: "אליבא דטענות רשם ההקדשות עולה לכאורה, כי כל רשמי ההקדשות - זה ארבעים שנה ועד לאחרונה, במועד שבו נצנצה רוח אחרת עימו - עברו לכאורה על הוראות החוק לפקח על הקדשות דתיים-ציבוריים. כל היועצים המשפטיים לממשלה וכל מבקרי המדינה לא ראו לתת את דעתם ולהורות על פיקוח כזה. עתה נשבה 'רוח הקודש' בזווית בית המדרש ורשם ההקדשות מבקש את תפקידו כלפי ההקדשות הדתיים ביד חזקה ובזרוע נטויה. מתשובת המדינה אין אינדיקציה כי היועץ המשפטי לממשלה אישר את עמדת רשם ההקדשות. קשה להלום דרך התנהלות זו". למעלה מן הצורך אומרים הדיינים, כי אפילו אם ייקבע שרשם ההקדשות יכול לדרוש רישום ודוחות - הרי שבית המשפט העליון כבר פסק, כי הוראות החוק מ-1973 אינן חלות על הקדשות שהוקמו לפני כן. כאמור, הקדש בית היתומים הספרדי נוצר כבר ב-1925. והם מסיימים: "בית הדין מורה לנאמן ההקדש לא לרשום את ההקדש בפנקס ההקדשות הציבוריים ולא לתת לרשם ההקדשות דוחות על ניהולו ועל קיום מטרותיו או כל דוח אחר".
|
תאריך:
|
02/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
02/03/2021
|
|
איתמר לוין
|
בית הדין הרבני נגד רשות התאגידים
|
|
נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קורא (יום א', 28.2.21) לממלא-מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, לקבוע כללים שינחו את הפרקליטים כיצד לנהוג כאשר נוצרת סתירה בין תפקידם כמייצגי המדינה לבין חובתם לאינטרס הציבורי. רוזן מותח ביקורת עקיפה על התנהלותה של פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בתביעה שהגיש עו"ד יהונתן רבינוביץ על עיכובו הפסול בידי משטרת אילת. עוד עולה מדבריו של רוזן, כי לדעתו ייתכנו מקרים בהם הפרקליטות תהיה מחויבת להגיש לבית המשפט, בהליך אזרחי, גם ראיות הפועלות נגד המדינה.
|
|
|
הפרקליטות לא הסבירה מדוע הסתפקה באישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לנהג שהרג שלושה בני אדם, ולאחר מכן הסתפקה בעונש של ארבע שנות מאסר שהוא קל מן הראוי. כך אומר (יום ד', 24.2.21) סגן נשיאת בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז, ארז נוריאלי. הוא גם מגלה, כי שירות המבחן סבר שיש להסתפק בעונש של עבודות שירות.
|
|
|
נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, מזהיר (21.2.21), כי יטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה על מתדיינים שיפתחו הליכי סרק - גם אם לא ייגרמו כל הוצאות לצד שכנגד. שפירא מזכיר, כי הדבר אפשרי במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר נכנסו לתוקף ב-1.1.21.
|
|
|
יש לנו מערכת בתי משפט טובה מאוד. אפשר להפוך אותה למצוינת. אבל הדרך לעשות זאת איננה בפוליטיזציה שלה, שמשמעותה היא איום קיומי על הדמוקרטיה. הדיון צריך להיות ענייני, להתבסס על עובדות ולחפש את המכנה המשותף הרחב - כלומר, בדיוק ההפך מהאופן בו הוא מתנהל כיום. לפניכם שורה של רעיונות - החל מבחירת שופטי בית המשפט העליון וכלה בניהול תביעות זעירות בבתי משפט השלום
|
|
|
"חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות - ובפרט בין ביצוע העבירה מושא האישום הראשון בשנת 2014, במהלכה נתפס המערער על-ידי הרשויות, ועד למועד הגשת כתב האישום בסוף שנת 2018 - תמוה, בלשון המעטה, כך על כל פנים בנסיבות דנן. לא אחת אנו עדים להימשכות ההליכים על-ידי רשויות התביעה שאין בה צורך והגורמת לעינוי דין חמור". כך אומר (יום ה', 18.2.21) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, בהסכמת השופטים ניל הנדל וענת ברון. אלרון היה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וראש הרכב תיקי פשע חמור לפני מינויו לעליון, והוא מן הפליליסטים המובהקים בבית המשפט ומן המחמירים בענישה, כך שלביקורתו יש משמעות נוספת.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב" משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
|
|
|
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|