לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול מחר מציג (יום א', 7.3.21) שירות התעסוקה ניתוח עומק הבוחן את ההשפעות התעסוקתיות של משבר הקורונה על נשים לעומת גברים בישראל. על-פי מחקרו של ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, עולה כי נשים וגברים נפגעו תעסוקתית ממשבר הקורונה: ככלל, שיעורן של נשים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה היה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים עם הכניסה לכל אחד משלושת הסגרים ובמהלכם, כאשר בין הסגרים השיעורים הולכים ומשתווים ומתקרבים לחלוקה שנהגה קודם לפרוץ משבר הקורונה.

בנוסף, מצא ד"ר זהר, כי סיבת הרישום המרכזית בקרב נשים היא יציאה לחל"ת, כלומר הן דורשות עבודה בעלות מעסיק, לעומת גברים אצלם ניתן למצוא שיעורים גבוהים יותר של נרשמים שאינם בחל"ת, לרוב מפוטרים, עובדה החושפת אותם לסיכון גבוה יותר להדרדר לאבטלה ממושכת.

במהלך השנה החולפת שיעורן של נשים בקרב דורשי העבודה נע בין 52.5% ל-58.5% - בהלימה לכניסה וליציאה מהסגרים. כאשר באפריל הגיע מספר הנשים דורשות העבודה לשיא ועמד על 621,081 לעומת 500,246 גברים.

הפגיעה העקיפה: נשים משלמות את מחיר סגירת מערכת החינוך

נתוני שירות התעסוקה מראים שיעורן של אימהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) גבוה ב-20%(!) מאשר שיעורם של האבות לילדים תלויים. המשמעות היא, מסביר ד"ר זהר, שכאשר מערכת החינוך נסגרת ולילדים אין מסגרות מי שבדרך כלל נאלץ להשגיח על הילדים הן האימהות. לשיטת ד"ר זהר, הדבר מבטא בעיקר החלטה כלכלית, כאשר בן הזוג שמשתכר בשכר גבוה יותר הוא זה שימשיך לעבודה, בעוד בן הזוג שמשתכר בשכר נמוך יותר ושיעור התחלופה בין שכרו לבין הקצבה המשולמת לו גבוה יותר יממש זכאותו לדמי אבטלה ולרוב נשים משתכרות פחות מגברים.

במגזר היהודי נשים נפגעו יותר; במגזר הערבי הגברים נפגעו יותר

ההשפעה של מאפייני התעסוקה שקדמו למשבר הקורונה השפיעו גם על שני מגזרי האוכלוסייה היהודית - החרדית והלא חרדית כאחד. אלא, שאצל החרדיות הדבר קשור גם לעובדה ששיעורן של נשים חרדיות בשוק העבודה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים החרדים. כך, שמטבע הדברים שיעורן גם בקרב דורשי העבודה צפוי להיות גבוה יותר. לעומת זאת, במגזר הערבי המגמות הפוכות ושם שיעור הגברים בקרב דורשי העבודה היה גבוה משמעותית משיעור הנשים, אלא שכאן הדבר נובע מהעובדה שבמהופך מהמגזר החרדי במגזר הערבי שיעור הנשים בשוק העבודה נמוך משמעותית משיעור הגברים וכתוצאה גם בשיעור דורשי העבודה.

הקריירה של נשים נפגעת; הגברים עלולים להיקלע לאבטלה ממושכת

נשים פגיעות יותר לתנודות אקורדיון הסגירה-פתיחה שמאפיין את שנת הקורונה ולכן, ממילא עולה שיעורן בקרב דורשי העבודה עם הכניסה לסגר ויורד עם היציאה ממנו ובינות לסגרים. הדבר בא לידי ביטוי בכך ששיעור דורשות העבודה שבחל"ת גבוה משיעור דורשי העבודה שבחל"ת, המשמעות היא שסיכוי החזרה לעבודה של דורשות העבודה גבוה משל דורשי העבודה משום שכביכול יש להן מעסיק/ה שאליו/ה ישובו בשוך הסגר ובהמשך גם המשבר. מנגד, כאשר לדורש עבודה אין מעסיק הוא עלול להיקלע לאבטלה ממושכת ולהתקשות לשוב למעגל העבודה גם בשוך המשבר.

לדברי ד"ר זהר, בימי האבטלה החיכוכית שקדמו למשבר הקורונה פיטורין לא הדאיגו כל כך מפני שהיחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות המוצעות היה נמוך. אולם, מאז פרץ משבר הקורונה שאלת קיומו של מעסיק לדורש עבודה היא פקטור משמעותי באשר לסיכויי חזרתו מחדש למעגל העבודה, זאת בהינתן שהיחס בין מספר דורשי העבודה למספר דורשי העבודה גבוה ועומד על כ 6.5 דורשי עבודה שאינם בחל"ת על כל משרה המוצעת במשק.

נתוני שירות התעסוקה באשר להתפלגות המגדרית של המפוטרים מעלים תמונת מראה להתפלגות המגדרית של היוצאים לחל"ת - בעוד אצל נשים שיעור גבוה יותר של יוצאות לחל"ת, אצל גברים ניכר שיעור גבוה יותר של מפוטרים לאורך כל חודשי המשבר - כך למשל, 27.6% מהגברים שנרשמו כדורשי עבודה בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 היו מפוטרים, זאת לעומת 22.7% מהנרשמות בדצמבר ו 20.7% מהנרשמות בינואר. חשוב להדגיש כי כלל לא בטוח שהסיכוי של הנשים שנמצאות באבטלה ארוכת טווח להשתלב בחזרה בעבודה גבוה יותר, לאור מאפייני התעסוקה וההשתכרות שלהן וכישוריהן הדיגיטליים.

הסיכויים של גברים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח גבוהים יותר לא רק בנסיבות של פיטורים אלא גם בנסיבות של חל"ת. נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי הן בפיטורים והן ביציאה לחל"ת שיעור הגברים הנמצאים באבטלה ארוכת טווח, קרי הגבוה מחצי שנה, הייתה גבוהה יותר לאורך כל חודשי שנת הקורונה. כך, למשל, בעוד בחודשים ינואר 2021, ודצמבר, נובמבר ואוקטובר 2020 שיעור הגברים הנמצאים בחל"ת למעלה מחצי שנה עמד על 55.8%, 55%, 53.2% ו 50.3%, בהתאמה, בקרב נשים השיעורים המקבילים עמדו על 38.6%, 46.3%, 51.4% ו 42.2%. גם כאן, ניתן לראות כיצד נשים תלויות יותר בתנודתיות של שוק העבודה במהלך שנת הקורונה, בעוד גברים פחות - בין אם יצאו לחל"ת סיכוייהם להיקלע לחל"ת ממושך גבוהים יותר ועל אחת כמה וכמה אם פוטרו. כלומר, גם כאן באה לידי ביטוי העובדה שמשלחי היד בהם עובדים הגברים תלויים פחות בתנועת האקורדיון של הסגר.