בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בית המשפט למעשה אינו יכול לעשות דבר
|
|
|
המדינה ענתה לבג"ץ בשמונה חודשי איחור
|
בינואר 2020 הורה בג"ץ למדינה להגיש בתוך 45 יום תצהיר תשובה בעקבות צו על תנאי, בעתירתה של חברת בנייה פלשתינית הנתקלת בהתנכלויות לאתר עבודות ליד רמאללה ● המדינה ביקשה וקיבלה שמונה ארכות, חלקן לאחר המועד החדש שנקבע לה, ולבסוף הגישה את התצהיר רק בחודש נובמבר ● צה"ל החל לאבטח את האתר, אך החברה טוענת שההתנכלויות נמשכות
|
עמית. "תמונה מדאיגה ומקוממת" [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
צה"ל והפרקליטות הגישו לבג"ץ רק ב-12.11.20 תצהיר תשובה לעתירתה של חברת בנייה פלשתינית, למרות שהשופטים הורו להם להגישו עד 5.3.20. כך מלמד (יום א', 7.3.21) פסק דינו של השופט יצחק עמית. מקרה זה מיטיב להדגים את הסחבת השיטתית בה פועלת המדינה במקרים רבים, תוך הפרת הוראות ברורות של בית המשפט העליון - אשר למעשה אינו יכול לעשות דבר. חברת Union Comstruction and Investment עתרה לבג"ץ בנובמבר 2019, בטענה שפרויקט שהיא מקימה על קרקע פרטית בשטח B באזור רמאללה, סובל מהתנכלויות חוזרות ונשנות של פורעים ישראלים. היא טענה, כי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון אינו ממלא את חובתו על-פי החוק הבינלאומי להגן על ביצוע העבודות. לאחר דיון בעתירה ב-20.1.20 הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה למדינה לנמק בתוך 45 יום מדוע לא תפעל להגן על האתר. מכאן החלה מסכת של בקשות דחייה שהגישה הפרקליטות, חלקן רק בדיעבד (לאחר שחלף המועד להגשת התצהיר) וחלקן בהסכמה מסויגת של החברה. ב-5.3.20 - המועד האחרון להגשת התצהיר - ביקשה וקיבלה המדינה ארכה של שבועיים; ארבעה ימים לאחר המועד החדש, היא קיבלה ארכה עד 3.5.20. חודש לאחר אותו מועד, העניק לה בג"ץ ארכה עד 1.7.20. ארבעה ימים לאחר מועד זה, נדחתה שוב הגשת התצהיר - עד 2.8.20. יום למחרת קיבלה המדינה ארכה של יממה, אך ב-6.8.20 ניתנו לה לבקשתה 19 ימים נוספים. ב-26.8.20, שוב לאחר המועד שנקבע, קיבלה המדינה דחייה עד 1.10.20. גם במועד זה לא הוגש התצהיר, והתאריך החדש שנקבע היה 1.11.20. באותו יום קיבלה המדינה ארכה של שמונה ימים, ולבסוף הוגש התצהיר ב-12.11.20 - שמונה חודשים ושבוע לאחר המועד המקורי. מפסק דינו של השופט יצחק עמית אומנם עולה, כי חלק מן הזמן נוצל לשיג ושיח בין המדינה לבין החברה, נציגיהן קיימו סיור בשטח וגובש מסמך עקרונות לגבי אבטחת האתר. עם זאת, קביעת המועד להגשת התצהיר הייתה אמורה להוביל את המדינה לפעול בלוח הזמנים שנקבע, ולא למשוך את המגעים על פני שמונה חודשים. המדינה גם הייתה יכולה להגיש תצהיר ביניים המפרט את הפעולות המבוצעות, אך לא עשתה זאת. כאמור, בית המשפט למעשה חסר אונים כאשר המדינה אינה עומדת בלוחות הזמנים שהוא קוצב לה. הטלת הוצאות עליה תפגע בקופת הציבור, ולמעשה תהווה העברה מכיס אחד (הפרקליטות או הגורם המשיב) לכיס שני (הנהלת בתי המשפט). הטלת הוצאות אישיות איננה מעשית, משום שבלתי אפשרי להצביע על האחראי הישיר לחוסר העמידה בהנחיות בית המשפט: ייתכן שמדובר במספר פקידים בגוף המשיב, ייתכן שמדובר במספר פרקליטים וייתכן שמדובר בכולם יחדיו. גם היענות לעתירה בשל העדר מענה איננה אפשרית, שכן ייתכן שהיענות כזאת תפגע באינטרס הציבורי עליו אמורה להגן המדינה. במקרים קיצוניים, המדינה גם מנצלת את חוסר האונים של בית המשפט כדי שלא לקיים פסקי דין במועדם. דוגמה בולטת לכך היא הרחבת שטח המחיה של האסירים, שאמורה הייתה להסתיים בדצמבר 2018 - וכעת אולי תושלם בסוף 2021. בהקשר זה רמז בחודש שעבר המשנה לנשיאה, חנן מלצר, כי אסירים יוכלו לדרוש שחרור מוקדם ואף לתבוע מן המדינה פיצויים אם תימשך הסחבת. בעתירה הנוכחית הגישה המדינה בדצמבר שעבר, לאחר הדיון השני, מסמך המפרט את הצעדים שיינקטו לאבטחת האתר, כולל הצבת צוות שיטור ייעודי של 12 שוטרי מג"ב שתפקידו יהיה מתן מענה מהיר להתנכלויות ויצירת ערוץ תקשורת ישיר בין צה"ל לבין החברה. צה"ל גם הודיע שיגביר את המאמץ המודיעיני וישקול להאריך את הצו הסוגר את האתר בפני ישראלים, ואשר תוקפו כעת עד חודש יוני. החברה מסרה בתגובה, כי הפורעים מגיעים כעת לשטח לאחר שהשוטרים עוזבים אותו, וביקשה לחייב את צה"ל להציב באתר כוח קבוע. עמית אומר כי העתירה הנוכחית מיצתה את עצמה ומדגיש: "התמונה העולה מהעתירה מדאיגה ומקוממת. מציאות שבה פורעי חוק זורעים הרס ברכוש פרטי ומסכלים בכוח הזרוע פרויקט בנייה שאינו לרוחם, היא מציאות שלא ניתן להשלים עמה, המחייבת נקיטת יד קשה". צה"ל מכיר בחובתו להגן על האתר, ובית המשפט לא יורה לו כיצד לפעול והיכן להציב כוחות. "הפתרון לבעיה שהציפה העותרת טמון, כך נראה, בהתנהלות נחושה ובלתי מתפשרת מצד גורמי הביטחון, תוך המשך הידברות עם נציגי העותרת", הוא אומר. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף הסכימו עם עמית. את החברה ייצגו עוה"ד מיכאל ספרד וחגי בנזימן, ואת המדינה - עוה"ד רן רוזנברג ויובל שפיצר.
|
תאריך:
|
07/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/03/2021
|
|
איתמר לוין
|
המדינה ענתה לבג"ץ בשמונה חודשי איחור
|
|
מסתבר שמי שנכשל בעבר, עלול להכשל בשנית, אלא אם כן ישנה באופן דרסטי את הגישה, הקבעון והקפאון המחשבתי. כמה עשרות שנים אנחנו מתבוססים מבושמים ומסוממים בתהליכי אוסלו? הגדיל מכולם לעשות ממשל הנשיא האמריקני אובמה ומזכיר המדינה שלו ג׳והן קרי, שכל כך היו ממוקדים באשליה של "שתי מדינות לשני עמים" שהם הצהירו חד-משמעית, בצורה שאינה ניתנת לערעור, שבלי שלום עם הפלשתינים, לא יהיה שלום באזור ולכן בעולם כולו. בא לו נשיא אמריקני אחר, דונלד ג׳יי טראמפ, ועם מזכיר המדינה שלו מייק פומפיאו ניפצו את האשליה החולנית הזו. היום ישראל נהנת מנורמליזציה של יחסים עם ארבע מדינות מוסלמיות ועוד אחדות בדרך, וכולם מבינים שייטב לאזור ולעולם אם הפלשתינים יתעשתו, יתבגרו ויקחו את עצמם בידים, כי ישראל היא לא הבעיה.
|
|
|
מי שבקי בהתנהלות ראשי מדינות בכל הנוגע לפרסום מסמכים, עיצוב מדיניות וביצוע פעולות - בעיקר מלחמתיות - יודע שמדובר בתהליך חשאי, ארוך ואינטנסיבי המתנהל בין הלשכות קודם לפרסום או לביצוע. מנהיגים (באמצעות מזכיריהם ויועציהם) מתכתבים ומתייעצים זה עם זה כדי לגבש מדיניות, לתכנן פעולות ולנסח יחדיו את המסמכים וההכרזות, גם אם מדובר בעניין הנוגע רק לאחד הצדדים. כאשר מנהיג מפרסם מסמך או יוצא בהכרזה פומבית על מדיניות, במרבית המקרים עניין זה מעוצב עד לפרטים, מתואם היטב ומנוסח בדקדקנות עם כל מנהיג אחר שהעניין נוגע לו, והסיבה ברורה: מנהיג אינו רוצה להביך מנהיגים אחרים, בעיקר אם הוא תלוי בהם וזקוק לתמיכתם.
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוחח בטלפון עם סגנית נשיא ארה״ב, קאמלה האריס. מדובר בשיחה השנייה של נתניהו עם הבית הלבן מאז שנכנסו הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, וסגניתו האריס לתפקידיהם.
|
|
|
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, דחה (יום ה', 4.3.21) את עתירת עירית חברון והווקף של העיר נגד הנגשת מערת המכפלה לבעלי מוגבלויות בידי המינהל האזרחי. וינוגרד קובע, כי המינהל האזרחי פעל במסגרת סמכותו כאשר הפקיע מידי העירייה את ההנגשה, לאחר שזו נמנעה במשך שנים מלעשות זאת בעצמה.
|
|
|
שר החינוך, יואב גלנט, הצהיר כי מדינות אירופה הן האחרונות שיכולות ללמד את העם היהודי על מוסר מלחמה.
|
|
|
|