רשמת ההקדשות במשרד המשפטים, קארן שוורץ, טוענת, כי קיים חשש לחלוקת רווחים פסולה במיליוני שקלים לבעלי המרכז האקדמי פרס - עפרה אלול, יעקב אופק ועמוס דרורי. יחידת הרשם, הפועלת במסגרת רשות התאגידים, מבקשת בצורה חסרת תקדים מבית משפט השלום ברחובות להתערב בתביעה שהגישה חברת ידע 2001 לבין המרכז האקדמי ולייצג את המרכז, בנימוק שבכיריו מצויים בניגוד עניינים.

המרכז האקדמי שוכן ברחובות ולומדים בו 5,700 סטודנטים. הוא הוקם בשנת 2006 וקרוי על שמו של שמעון פרס כהוקרה לפעילותו; פרס לא היה קשור בצורה מעשית למרכז. אלול, רעייתו של הח"כ לשעבר רפי אלול, היא מנכ"ל המרכז; בעבר השתכרה 1.6 מיליון שקל בשנה, ובעקבות התערבות רשם ההקדשות הופחת שכרה ל-1.2 מיליון שקל. דרורי עומד בראש בית הספר למינהל עסקים, שהוא הגוף העיקרי במוסד. אופק הוא דירקטור במרכז, שנשיאו הוא פרופ' רון שפירא. המרכז כולל גם פקולטה למשפטים, בית ספר למינהל מערכות בריאות, בית ספר למדעי ההתנהגות ובית ספר לתזונה.

בדצמבר 2020 הגישה חברת ידע תביעה בסך 2.2 מיליון שקל, בטענה שהיא השקיעה סכומים ניכרים במרכז האקדמי והוא נותר חייב לה סכום זה. על-פי הסכם בין הצדדים מאפריל 2006, זהו סכום החוב והוא נושא ריבית שנתית של 4%. ידע ציינה, "למען הסדר הטוב", כי "מטבע הדברים, בעלי המניות של התובעת נמנים גם עם המייסדים של הנתבעת וחלקם מעורבים גם היום בניהולה של הנתבעת". לדברי ידע, המרכז אינו פורע את החוב "בשל מחלוקת בינו לבין רשם ההקדשות".

בפנייתה של שוורץ (2.3.21) נחשפת תמונה נרחבת בהרבה. המרכז האקדמי הוא חברה לתועלת הציבור (חל"צ), הנתונה לפיקוחו של הרשמת. בעליה המקוריים היו אלול ואופק, אשר החזיקו ב-95% ממנה. בשנת 2006, על-פי דרישת המועצה להשכלה גבוהה, פוזרו מניות החל"צ בין 39 בעלים בחלקים שווים - אך אלול ממשיכה להיות המנכ"ל ודרורי הוא כאמור דיקן בית הספר למינהל עסקים (ובעל השכר השלישי בגובהו במרכז). אלול ואופק מחזיקים כל אחד ב-43.8% ממניות ידע, ודרורי מחזיק ב-7.5% הנותרים. לפיכך, השלושה תובעים - בכובעם כבעלי ידע - את המרכז האקדמי בו הם מכהנים בתפקידים בכירים.

לדברי שוורץ, כבר בתחילת העשור הקודם ביצע הרשם ביקורת עומק בחל"צ, כאשר העלתה, כי החוב לידע עומד על 1.7 מיליון שקל בלבד - למרות שכאמור הן חתמו על הסכם לפיו החוב עומד על 2.8 מיליון שקל. על-פי חישובי הרשם, בסוף 2012 עמד החוב על 1.4 מיליון שקל, ולא על 3 מיליון שקל כפי שטוענת ידע בתביעתה. בשנים שחלפו היו התכתבויות בין הרשם לבין החל"צ, וזו הבטיחה שלא להעביר לחברת ידע סכומים נוספים ללא אישור הרשם. לאחר הגשת התביעה הנוכחית, ביקשה החל"צ לקבל הוראות מן הרשמת וציינה שלדעתה עליה לפרוע את הסכום הנתבע.

שוורץ סבורה, כי אין תוקף להסכם ההלוואה משום שנפלו בו פגמים רבים. מדובר בעסקה חריגה שביצע המרכז עם חברה השייכת כאמור לנושאי משרה בכירים בו - אך בניגוד לחוק החברות, הוא לא קיבל את אישור ועדת הביקורת של הדיקטוריון ושל הדירקטוריון כולו. המרכז הגיש ליחידת הרשם פרוטוקולים שונים המתעדים את ישיבת הדירקטוריון אשר דנה בהסכם ביוני 2006; הפרוטוקולים הוגשו רק בינואר 2010 ובספטמבר 2013 ולדעת שוורץ קיימים "ספקות כבדים בנוגע למהימנותם", ובמיוחד בשאלה האם ההסכם עם ידע נדון ואושר באותה ישיבה.

שוורץ טוענת עוד, כי ההסכם נחתם תוך הפרת אמונים: "בעניינו פעלו נושאי משרה בנתבעת, לכריתת הסכם הלוואה עם התובעת, מבלי שהנושא נדון או אושר על-ידי הדירקטוריון או על-ידי ועדת הביקורת בחל"צ, ובדיון שהתקיים בדיעבד ולאחר חתימת ההסכם, השתתפו נושאי משרה הנגועים בניגוד עניינים, ואף בו לא אושר ההסכם אלא נקבעה הסמכה לשני דירקטורים להתקשר עם הנתבעת, כאשר בפועל ההסכם נחתם כחודשיים קודם לכן. מכל האמור אין מנוס מלקבוע, לאור האמור, כי ההסכם התקבל תוך הפרת חובת האמונים של נושאי משרה בחל"צ, ועל כן החברה רשאית לבטלו, בהתחשב בכך שניתן לייחס לתובעת ידיעה על הפרת חובת האמונים ועל העדר האישור לפעולה".

לסיכום טוענת שוורץ, כי "עולה חשש ממשי, כי התביעה נועדה למעשה לאפשר חלוקת רווחים אסורה לבעלי מניות ונושאי משרה בחל"צ. בחינת נושאי המשרה והצצה אל מעבר למסך התאגידי, מגלים כי החל"צ והתובעת למעשה חד הם. משכך דומה כי עמדתה של החל"צ לפיה היא מכירה בחוב, נובעת מניגוד עניינים וממתן יד לחלוקת רווחים אסורה ולכן יש לאפשר למבקשת לנהל הגנה נגזרת בשם החל"צ". לפיכך מבקשת שוורץ, בפעם הראשונה אי-פעם, להפעיל את הסעיף בחוק החברות המאפשר לה לנהל הגנה נגזרת - דהיינו, להתגונן במקום המרכז האקדמי מפני תביעתה של חברת ידע. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד דוד גוטמן, וטרם הוגשו תגובות ידע והמרכז.