בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לא יהיו אות מתה
|
|
|
העליון מאותת: לקצר את כתבי הטענות
|
רשמת העליון, דר להב, הורתה לחברה שהגישה ערעור מס בן 70 עמודים לקצר אותו ל-40 עמודים בלבד ● ההחלטה אומנם התבססה על תקנות סדר הדין האזרחי הישנות, אך להב מזכירה שהתקנות החדשות נועדו בין היתר "למגר את התופעה של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש" ● ההחלטה הנוכחית - לאחר שהעליון הזכיר שמעתה יש לפסוק הוצאות ריאליות לטובת הזוכה
|
ניירת המתישה את הצד שכנגד [צילום: ויסאם השלמון, פלאש 90]
|
|
|
|
העליון מזכיר: מעכשיו יש לפסוק הוצאות
|
איתמר לוין
|
יש לשפות את הצד הזוכה על הוצאותיו; ברירת המחדל היא פסיקת הוצאות והימנעות ממנה מחייבת נימוק; ניתן להטיל הוצאות על שימוש לרעה בהליכי משפט ובמקרים קיצוניים גם על עורכי הדין * לצד זאת - ההוצאות צריכות להביא בחשבון את זכות הגישה לערכאות, את התנהלות הצדדים ואת שכר הטרחה בפועל
|
לרשימה המלאה
|
|
|
בקרוב - הוצאות בהליכי סרק
|
איתמר לוין
|
תקנות סדר הדין החדשות מחייבות את בית המשפט להביא בחשבון בפסיקתו את האינטרס הציבורי - כולל הפחתת הליכים שאינם לצורך; הוצאות לטובת אוצר המדינה הן כלי למנוע בזבוז זמן שיפוטי
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון מתחיל לאותת (יום א', 7.3.21), כי על בתי המשפט לפעול על-פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ולמנוע הגשת כתבי טענות ארוכים מדי. בית המשפט העליון כבר הזכיר לשופטים ביתר הערכאות, כי ככלל - מעתה יש לפסוק הוצאות ריאליות לטובתו של הצד הזוכה. בכך מעביר בית המשפט מסר ברור, לפיו התקנות - שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר - יופעלו במלואן והוא לא יתן שיהפכו לאותה מתה. פקיד שומה פתח תקוה ביקש מרשמת העליון, דר להב, למחוק ערעור שהגישה חברת Knockagh International משום שהוא משתרע על פני 77 עמודים ברווח של שורה אחת - בעוד פסק הדין עליו הוגש משתרע על פני 102 עמודים ברווח של שתי שורות. החברה השיבה, כי מדובר בניסיון לסתום את פיה בתיק שהיקפו מסתכם ב-24 מיליון שקל, לאחר הליך במחוזי שנמשך חמש שנים והתקיימו בו 13 דיונים המתפרסים על פני 1,000 עמודי פרוטוקול. בקשתו של פקיד השומה הוגשה על-פי תקנות סדר הדין האזרחי הישנות, אך להב אומרת שאין להתעלם מכך שהערעור הוגש יום אחד לפני שנכנסו לתוקפן התקנות החדשות. על-פי דברי ההסבר לתקנות, הן ביקשו בין היתר "למגר את התופעה של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, באופן המקשה לאתר את השאלות השנויות במחלוקת ומביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ולהתשת הצד שכנגד שלא לצורך". להב מוסיפה: "אף שתקנות אלה אינן חלות על ענייננו, הרי שניתן ללמוד מהן על סדרי הגודל שראה מחוקק המשנה לנגד עיניו בעניין היקפו הסביר של כתב ערעור". בנושא הערעור הנוכחי אומרת להב, כי "לא יכול להיות חולק כי מדובר בפרשה מורכבת, הן עובדתית הן משפטית. עם זאת, עיון בכתב הערעור מגלה כי הוא אכן ערוך באריכות יתרה, לרבות תיאור עובדתי נרחב והבאת ציטוטים רבים מפסק הדין עצמו, מפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא ומן הפסיקה. כתב הערעור כולל ניתוח של כל סוגיה לעומקה, תוך הפניה לאסמכתאות ולמוצגים. כפי שנפסק, בנסיבות שכאלה, המסמך 'אינו תוחם את גדר המחלוקת, אלא דן בה ומתעמק בכל טענה וטענה, בדומה לסיכומים בכתב'" ואינו עומד אפילו בתקנות הישנות. לפיכך הורתה להב לחברה לקצר את הערעור ל-40 עמודים בלבד ולהגיש את הנוסח המתוקן תוך שבועיים. בחודש דצמבר שעבר, ערב כניסת התקנות לתוקפן, הזכיר בית המשפט העליון שכן מחייבות לפסוק הוצאות ריאליות. הדברים נאמרו בידי הרכב בראשותו של השופט יצחק עמית, שעמד בראש הוועדה שהכינה את הנוסח הסופי של התקנות. בחודש שעבר הזהיר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, כי יטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה כאשר ימחוק עתירות סרק (ראו קישורים משמאל).
|
תאריך:
|
07/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/03/2021
|
|
איתמר לוין
|
העליון מאותת: לקצר את כתבי הטענות
|
|
"לא ניתן להותיר הדברים במקומם. הפרשות אופפות ענן מכביד שראוי לפרקליטות לעשות כל אשר בידה להסירו ובהקדם. הלכך, המלצתי למ"מ פרקליט המדינה [אביחי מנדלבליט] להיכנס לעובי הקורה ולעשות על-פי מיטב שכלו וכוחו להסיר העננה לטובת מעמדה ושמה הטוב של הפרקליטות במדינה". כך אומר (7.3.21) נציב הביקורת על הפרקליטות, בעקבות הגרסאות המנוגדות של דובי שרצר וקרן בר-מנחם בשאלה האם מקור במשטרה ביקש להצביע בפני מח"ש על ביצוע עבירות לכאורה בחקירת התיקים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
|
|
|
צה"ל והפרקליטות הגישו לבג"ץ רק ב-12.11.20 תצהיר תשובה לעתירתה של חברת בנייה פלשתינית, למרות שהשופטים הורו להם להגישו עד 5.3.20. כך מלמד (יום א', 7.3.21) פסק דינו של השופט יצחק עמית. מקרה זה מיטיב להדגים את הסחבת השיטתית בה פועלת המדינה במקרים רבים, תוך הפרת הוראות ברורות של בית המשפט העליון - אשר למעשה אינו יכול לעשות דבר.
|
|
|
שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, שמואל בר-יוסף, חייב את הצד המפסיד בתיק שהתנהל בפניו לשלם לצד הזוכה שכר טירחה והוצאות בסך 2.62 מיליון שקל, לאחר שכבר חויב לשלם 50 מיליון שקל בתיק העיקרי.
|
|
|
ראש עיריית טבריה לשעבר, יוסי בן-דוד, יפצה את מחליפו, רון קובי, ב-15,000 שקל על לשון הרע ערב הבחירות המוניציפליות באוקטובר 2018. כך קובע (21.2.21) שופט בית משפט השלום בעיר, סאמר ח'טיב.
|
|
|
לראש רשות התאגידים, בכובעו כרשם ההקדשות, אין סמכות לדרוש מהקדש דתי להירשם בפנקסיו ולהגיש לו דוחות. כך קובע בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב. בית הדין קיבל את בקשת נאמן הקדש בית היתומים הספרדי בירושלים, משרדו של עו"ד שלמה תוסיה-כהן, והורה לו שלא להיענות לדרישות ראש הרשות דאז, אייל גלובוס.
|
|
|
|