תקציב ועדת הבחירות - 675 מ"ש; מתוכם 237.5 מ"ש תוספת קורונה

ועדת הכספים אישרה (יום ב', 8.3.21) את תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-24. סך הכל עומד תקציב הוועדה לבחירות לכנסת ה-24 ולשנת 2021 על כ-674.8 מיליון שקל, לעומת כ-392 מיליון שקל בבחירות לכנסת ה-23 בשנת 2020. הצעת התקציב שהובאה לדיון עמדה על 694.8 מיליון שקל, אך בהתאם להצעת יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני הוחלט כי רכיב הרזרבה על סך של כ-20 מיליון שקל לא ייכלל בתקציב.

פער התקציב בין שתי מערכות הבחירות הינו בסך של כ-282.6 מיליון שקל, כאשר על-פי פירוט ועדת הבחירות המרכזית, כ-237.5 מיליון ש"ח מהפער הם כתוצאה ישירה מקיום הבחירות בצל נגיף הקורונה.

בבקשת ועדת הבחירות כפי שהונחה בפני ועדת הכספים, מצוין כי בתקופה זו, "משלד קטן ומצומצם שפועל לאורך כל ימות השנה, ממשכן הכנסת, הופכת הוועדה 'יש מאין' למערכת עצומה בת 25 זרועות - 19 ועדות אזוריות ו-6 ועדות משנה, שמתופעלות על-ידי כ-1,100 עובדים, ועד להקמת למעלה מ-15,000 קלפיות, ברחבי הארץ ביום הבחירות, שיתופעלו באמצעות למעלה מ-60,000 בעלי תפקידים שונים, וכן למעלה מ-60,000 חברי ועדות קלפי".

לעניין העלויות צוין בבקשה כי "להבדיל ממערכת בחירות "רגילה", שמתקיימת במועדה, וההכנות אליה מבוצעות בהליך רב שנתי - מדורג, במהלך השנים שבין בחירות לבחירות, על-פי תוכנית רב שנתית, שבאה לידי ביטוי גם בחלוקת התקציב הנדרש להכנות על פני מספר שנים גם הפעם הזו, כפי שנעשה גם במערכות הבחירות לכנסת ה-22 וה-23, הועמסו כמעט כל הדרישות התקציביות על התקציב הנוכחי".

בבקשה צוינה גם המורכבות הרבה שבמערכת בחירות בצל נגיף הקורונה, מה שמביא לכך שמרכיבים רבים בתקציב מבוססים על הערכות, וחוסר יכולת לחזות נתונים, דבר שיצריך פתרונות יצירתיים והערכות כלכלית לכך, "כך למשל, היכולת לחזות את מספר החולים והמבודדים שיהיו בפועל ביום הבחירות היא מוגבלת ומושפעת ממשתנים שונים.. כך לדוגמה התגבשה בימים האחרונים תוכנית להסעת החולים המחלימים בביתם לקלפיות הייעודיות, על חשבון ועדת הבחירות, וזאת בהתאם לדרישת משרד הבריאות, על-מנת למנוע אפשרות שהמצביעים ינצלו את יציאתם לצורך הצבעה, גם לצרכים נוספים, ויפיצו את המחלה. עלותה של תוכנית זו גבוהה והיא מבוססת על הערכות בלבד".

במסגרת ההיערכות לקורונה מפורט בבקשה כי יסופקו אמצעי מיגון וחיטוי לכלל ועדות הקלפי ברחבי הארץ, כולל ומחיצות בין הבוחרים לבין ועדת הקלפי, ימונה בכל אחד מלמעלה מ-5,000 ריכוזי קלפיות, סדרן ממונה קורונה, שיאכוף את ההנחיות לשמירת מרחק ועטית מסיכה.

בנוסף ריכוזים גדולים בהם היו 6 קלפיות ומעלה פוצלו, ככל שנמצא מבנה מתאים בסמוך, וכתוצאה ממהלך זה נוספו כ-300 ריכוזים חדשים. כך במקומות אלה, מספר בעלי זכות הבחירה הרשומים בקלפיות הופחת מעד 800 לעד 650, וכתוצאה ממהלך זה נוספו כ-1,100 קלפיות.

נוסף על אלה, התווספו קלפיות מיוחדות ושונות: קלפיות למבודדים, קלפיות לחולים שמחלימים בביתם, קלפיות לחולים שמאושפזים במחלקות קורונה, קלפיות במלוניות לחולים ולמבודדים, וקלפיות בבתי אבות, דיור מוגן ומקבצי דיור.

"כתוצאה מהמהלכים האמורים חל גידול משמעותי ודרמטי של למעלה מ-35% במספר הקלפיות למעלה מ-15,000 קלפיות לעומת כ-11,000 קלפיות מסוגים שונים בבחירות לכנסת ה- 23" לשון הבקשה, אשר מציינת כי מספר הקלפיות אינו סופי, נוכח כך שמספר החולים והמבודדים ביום הבחירות הינו בגדר הערכה בלבד.

ברקע הקמת אלפי קלפיות נוספות, הצפי הוא כי גם מספר המעטפות הכפולות שיספרו בכנסת יגדל משמעותית, "ההערכה היא ל 550,000-עד 600,000 מעטפות, לעומת כ 330,000-מעטפות בבחירות לכנסת ה-23" לשון הבקשה, אשר מפרטת כי גם מערך טוהר הבחירות מקבל חיזוק, לצד חיזוק מערך מזכירי הקלפי, כאשר בקלפיות שונות יוצבו שני מזכירים, יודגש כי לצד מורכבות עריכת מערכת הבחירות בצל נגיף הקורונה, פועלת הוועדה במישורים רבים, "במהלכים אלה מדובר בתוספת של עשרות אלפי עובדים ורכישת כ-12,000מצלמות גוף ייחודיות".

עוד מפרטת הבקשה, כי כ-113 מיליון שקל אינם משמשים להוצאות הוועדה, אלא למימון הוצאות משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החוץ לביצוע הבחירות (כ-29 מיליון שקל) ולתשלומים לסיעות הכנסת היוצאת בעבור חברי ועדות הקלפי מטעמן (כ-84 מיליון שקל).

בנוסף מציינת הבקשה כי הצעת התקציב כוללת כמידי שנת בחירות, את התקציב הנדרש לכל שנת 2021, לצורך המשך הפעילות השוטפת וראשית ההיערכות לבחירות הבאות, ובין היתר: אחזקת ותפעול המרכז הלוגיסטי, מחשוב וטכנולוגיות תחזוקת המערכות הממוחשבות ופיתוח מערכות ועוד.

עו"ד אורלי עדס, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית: "הייחוד של התקציב הזה, הוא שאם אנחנו מדברים בד"כ על תקציב בחירות שיש בו מלכתחילה הרבה מרכיבים שאינם ידועים מראש ויש הרבה פרמטרים שמתפתחים, בפעם הזו מרכיב חוסר הוודאות הפך למאוד משמעותי בשלב הכנת התקציב. הנתונים הבסיסיים היו לגמרי חסרי ודאות, אנחנו 16 ימים לפני הבחירות ויש חוסר וודאות לגבי מספר החולים והמבודדים שיהיו, כל אלה משפיעים על התקציב, שכן מתוכם אנחנו גוזרים את מספרי הקלפיות המיוחדות. לדוגמה רק בשבועיים האחרונים התגבש כי הוועדה תסיע את כל החולים להצביע ותחזיר אותם, מחשש להדבקה ובריאות הציבור, על-מנת למנוע כל חיכוך עם הציבור. זה פרויקט שמוערך בכ-20 מיליון שקל, על השולחן גם אפשרות שנסייע בהסעת חלק מהמבודדים. עלות קלפי רגילה היא למעלה מ-22 - 23 אלף שקל, פה יש קלפיות מיוחדות שונות, רק לעניין הקלפיות יש תוספת של כ-75 מיליון שקל עבור הקלפיות".

במהלך הדיון תהה יו"ר הוועדה גפני, לעניין הגידול המשמעותי בתקציב הוועדה, לצד הגידול בתקציב המוקדש לקורונה, וכן לעניין תוספת של 5 תקני עובדים: "אנחנו מדברים על תקופה של שנתיים שבה 4 מערכות בחירות, אילולי הקורונה, היה צריך להביא את הביצוע של הבחירות הקודמות, ולהוסיף קצת, ובזה לסיים. יש את הקורונה, זה מעלה את התקציב ביותר מפי 2. אנחנו במצב כלכלי קשה, למה אי-אפשר להסתפק בפחות? ביצעתם 369 מיליון, בלי הקורונה אתם מבקשים גידול ל-457 מיליון".

עדס: "אם הייתי באה לפני חודש לא הייתי יודעת שאני צריכה להסיע 40 אלף איש, פרויקט כזה יש לו עלות, סביב 20 מיליון שקל, שלא היה ידוע. אני יכולה להבטיח שנעשה את מלוא המאמצים לחסוך בעלויות וכל יתרת תקציב, נעשה הערכת מצב ונחזיר את הכספים במהלך השנה כדי שיעשה בהם שימוש בתקציב המדינה. אנחנו צריכים שולי ביטחון, אי-אפשר שוועדת הבחירות תידרש להגיע לכאן לכל פרויקט. התקציב עבר דיון בנשיאות ומליאת הוועדה עם נציגות כל סיעות הבית עברה פרט-פרט על כל סעיף בתקציב. 272 מיליון שקל הן הוצאות קורונה, לצד זה יש תגבור בטוהר הבחירות והסייבר. יתר הפער נובע מתהליכי עבודה של ועדת הבחירות, נוכח גם גידול טבעי בקלפיות, אילולי היה צוות קבוע לוועדת הבחירות, כנראה שהיא לא יכולה לעשות 4 מערכות בחירות ברצף, בוודאי לא עם האתגרים הקיימים. היה לנו רק עובד וחצי באגף המחשוב, כאשר עיקר העבודה היא מחשוב, שאנחנו מפעילים למעלה מ-20 מערכות מחשוב. מיד אחרי הבחירות יש לנו תהליכים שלא מסתיימים, התהליך ממשיך עוד חודשים ארוכים, אנחנו מתחילים הליכים של הפקות לקחים, וזה לא הגיוני שהשלד הבסיסי של העובדים לא קיים. לכל זה יש משמעות של כוח אדם. יש תקן של אחראי נהלי עבודה שיש כ-150 כאלה, ממונה תחום בלשכה המשפטית, אנחנו לוקחים על עצמנו עוד ועוד עבודה אבל זה מעבר לזה. יש לנו 28 תקנים, עם התוספת נעמוד על 33 תקנים. אילולי הבסיס המוצק הזה, לא היינו יכולים לקיים 4 מערכות בחירות בשנתיים".

ח"כ איתן גינזבורג: "גם אני יושב בנשיאות ועדת הבחירות, על כל מה שהובא לפה ישבנו. צמצמנו גם מ-712 מיליון שקל לסכום הזה. לצד כך אני חושב שהוועדה צריכה לשבת בתדירות בעניין הזה, גם נשיאות ועדת הבחירות צריכה לשבת בצורה יותר סדורה ולא רק שבועיים לפני בחירות".

גל ישראלי, נציגת משרד האוצר: "מדובר בהגדלה של 17 אחוז מהתקציב ללא קורונה מהתקציב הקודם, זה בהחלט תקציב מאוד משמעותי מהמערכת הקודמת, ממה שאנחנו יודעים מהוועדה הגידול נובע בעיקר מגידול בכוח האדם - פקחים ומזכירי קלפי, אנחנו מבקשים לראות את האסמכתאות לזה, עד שלא נראה את זה נביע התנגדות. לגבי הסעת מבודדים, זה נושא שאנחנו מתנגדים אליו בכל תוקף, מבחינתנו אין סיבה שהם יקבלו הסעות לצד חולי הקורונה".

ח"כ גפני: "אני חושב שצריך להוריד מהרזרבה, אנחנו יודעים שבכל מערכת בחירות הם חוסכים ולא משתמשים בכל התקציב שאנחנו מאשרים. נעמוד מול הציבור ויגיד אדם רגיל שנמצא במצב כלכלי קשה, להם אין בעיה, הם מחלקים כסף. אם יתברר שצריך את הרזרבה, אשמח שיבואו לכאן. אם יתברר שצריך את הרזרבה הזאת, יגיעו לכאן ונתכנס מיד".

לאור הדברים אישרה הוועדה את הצעת התקציב ללא כספי הרזרבה - שעומדים על כ-20 מיליון ש"ח, כפי שהציע יו"ר הוועדה.