משרד האוצר האמריקני הודיע (יום ג', 9.3.21), כי חידש את העיצומים על המיליארדר הישראלי דן גרטלר, בשל פעילותו העסקי בקונגו. העיצומים הוסרו בחשאי בידי שר האוצר הקודם, סטיב מנוחין, בימים האחרונים של ממשל דונלד טראמפ.

"הסרת העיצומים אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים האמריקניים במאבק בשחיתות ברחבי העולם, במיוחד בקונגו", אומר המשרד, האחראי על מימוש עיצומים גם נגד אזרחים זרים. לדברי המשרד, גרטלר היה מעורב ב"שחיתות ציבורית נרחבת". הצעד בא לאחר לחצים שהפעילו כמה מחברי הקונגרס, אשר טענו, כי גרטלר תמך בשלטון מושחת שבזז את משאביה של קונגו, ובעקבות דרישות של ארגוני זכויות אדם. גרטלר עצמו מכחיש את הטענות ואמר בחודש שעבר, כי העיצומים הוסרו לאחר שקיבל על עצמו נוהלי שקיפות ודיווח מחמירים בכל פעילותו.

ניו-יורק טיימס חשף לפני שלושה שבועות את הסרת העיצומים, שבאה בין היתר בעקבות לחץ ישראלי על מנוחין ועל שר החוץ דאז, מייק פומפאו (ראו קישור משמאל). העיצומים משנת 2017 ניתקו למעשה את גרטנר, שעיקר עיסוקו ביהלומים, ממערכת הבנקאות הבינלאומית והקפיאו את הכספים שהחזיק בבנקים אמריקניים. בשנת 2018 תיאר משרד האוצר את גרטלר כ"מעורב בביזה של אוצרות טבע ובתוצאות האנושיות" של מעשים אלו בקונגו. בתחילת דצמבר שעבר הציע גרטלר למשרד האוצר (האחראי על העיצומים) להטיל פיקוח חיצוני על עסקיו ולהגיש דוחות תקופתיים על העברותיו הכספיות, בתמורה להסרת העיצומים. לדברי הטיימס, גרטלר ידע שממשל ביידן לא ייעתר לפניותיו ולכן עשה מאמץ של הרגע האחרון מול ממשל טראמפ.

בשלוש השנים הקודמות לא הצליח גרטלר להביא להסרת העיצומים, למרות ששכר בין היתר את שירותיהם של עורך הדין הנודע אלן דרשוביץ (מסניגוריו של דונלד טראמפ במשפטו בפרשת אוקראינה) ושל ראש ה-FBI לשעבר, לואיס פריש. אך באמצע ינואר, ימים אחדים לפני סיום כהונתו של טראמפ, נחתם הסכם למשך שנה המאפשר לגרטלר להתחבר מחדש למערכת הבנקאית ולקבל את כספו המופקד בארה"ב. העיצומים הוטלו לאחר שהאו"ם וגופים נוספים טענו שגרטלר ביצע עסקות עם המשפחה ששלטה בשעתו בקונגו ואשר בזזה את אוצרות הטבע של המדינה.

תחקירו של הטיימס מעלה, כי המהירות בה התקבלה הצעתו של גרטלר עומדת בניגוד לנוהלי העבודה של משרד האוצר האמריקני, וכי המהלך ביטל למעשה עיצומים בלא כל תיעוד פומבי המסביר אותו. הוא נעשה ללא התייעצות כמקובל עם משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי, שנה בלבד לאחר שהן דיפלומטים אמריקנים והן חברי קונגרס ביקשו להרחיב את העיצומים על גרטלר.

הלחץ הופעל גם מצד ישראל, בה גרטלר מיוצג בידי עו"ד בועז בן-צור - פרקליטו של בנימין נתניהו בתיק 4000. בלדברי הטיימס, גרטלר נעזר גם בדייוויד פרידמן, שהיה שגריר ארה"ב בישראל בידי ממשל טראמפ והודיע למנוחין ופומפאו שהוא תומך בהסרת העיצומים אם משרד האוצר יוכל למצוא דרך לעשות זאת. בניגוד למקובל, על ההחלטה לא נמסר עידכון מראש לבכירי הדיפלומטים המעורבים בנושא, ובהם שגריר ארה"ב בקונגו, מייקל האמר; פיטר פאם, יועץ בכיר במשרד החוץ לענייני אפריקה; וטיבור נאגי, תת-שר החוץ לענייני אפריקה.

על-פי הטיימס, גרטלר הגיע לקונגו ב-1997 כסוחר יהלומים בן 23 במטרה להתמודד מול ענקית היהלומים הבינלאומית דה-בירס. שלוש שנים מאוחר יותר נזקק נשיא קונגו דאז, לורן קבילה, לנשק במלחמת האזרחים העתידה להימשך למעלה מעשור. כדי לגייס את המימון למלחמה, העניק קבילה לאנשי עסקים זרים זכיונות מונופוליסטיים למחצביה העשירים של ארצו. אחד מהם היה גרטלר, שעל-פי שני דוחות של האו"ם משנת 2001, היה בעל קשרים לשני אלופים ישראלים שיכלו לספק את הנשק הדרוש (גרטלר מכחיש זאת). האו"ם מצא, כי קבילה השתמש בתקבולים מן הזכיונות - כולל העסקה עם גרטלר - כדי לחזק את צבאו, צעד שהוליד את המונח "יהלומי דמים": אלו שמקורם במלחמות עקובות מדם.

בשנת 2013 קבע דוח של מזכיר האו"ם לשעבר, קופי אנאן, כי חמש עסקות נחושת שביצע גרטלר בשנים 2012-2010 גזלו מתושבי קונגו 1.36 מיליארד דולר, שכן הנחושת נמכרה לו במחיר נמוך מדי. במקביל התעשרו גם קבילה ומשפחתו, והשחיתות בקונגו הובילה בין היתר את קרן המטבע הבינלאומית לבטל הלוואה מתוכננת למדינה בסך 200 מיליון דולר.

לקראת סיום כהונתו של טראמפ החלו אנשיו של גרטלר לטעון, כי יש לו ערך לשירותי המודיעין האמריקניים. דרשוביץ אף טען, כי גם הביטחון הלאומי של ישראל מצדיק את הסרת העיצומים. דוברו של גרטלר סירב לומר האם הוא העניק שירותים כאלו, ורק אמר שאם ניתנו - אפשר היה לתאר אותם כמועילים לארה"ב. פקידים ישראלים אמרו לטיימס שהם מודעים לתועלת שהביא גרטלר לארה"ב אך סירובו לפרט. שני פקידים ישראלים אמרו לטיימס, כי ארה"ב הודיעה לישראל שהעיצומים הוסרו "בשל סיבות הקשורות לביטחון הלאומי של ארה"ב".