טכנולוגיות חדשניות ומסעירות ככל שיהיו, הן בסופו של דבר רק אמצעי. המטרה היא תמיד שיפור מרכיבים שונים בחיים שלנו, בעוד ועוד תחומים. גם בתחום החינוך אפשר להתחיל לראות את ההשפעה המבורכת של המהפכה הטכנולוגית: בשנים האחרונות מתרחש תהליך מרתק של מעבר מלמידה מבוססת האזנה למורה ושינון - ללמידה דרך משחקים ולמידה עצמית שמעצימה את הילדים שלנו. הקורונה, והצורך ללמוד מהבית, האיצו את המגמה הנ"ל, וההערכה היא שגם כשהמגפה תחלוף מהעולם המשחקים והשיטות העדכניות לרכוש ידע וכישורים ימשיכו להפוך ליותר ויותר דומיננטיים.
"לא מתוך אונס ילמד הנוער, אלא מתוך משחק"
הציטוט הנ"ל שייך לאפלטון, אחד האנשים החכמים ביותר בתולדות המין האנושי. גם חוקרים בני זמננו מסכימים עם התפישה הזו. ז'אן פיאז'ה, הפסיכולוג שפיתח את תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית, קבע שהפוגות בלמידה הפורמלית תורמות מאוד לילדים גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה רגשית. יוהאן הויזינחה, חוקר התרבות ההולנדי שכתב את הספר "האדם המשחק", מצא קווי דמיון רבים בין משחק מסוגים שונים לבין עבודת מדענים. גם הביולוגיה תומכת בגישה זו: כשאנחנו משחקים, המוח מייצר דופמין, נירוטרנסמיטר שגורם ליצירת עוד ועוד קישורים חדשים בין תאי עצב ובכך מעודד את הלמידה.
אילו מטרות חינוכיות ניתן להשיג באמצעות למידה מבוססת משחק?
למידה באמצעות משחקים - גישה שכאמור הופכת לרלוונטית מאוד בעידן הקורונה, שכן היא מאפשרת גם למידה מרחוק ביעילות רבה - היא דרך מצוינת להגיע למספר מטרות חינוכיות.
מטרה אפשרית אחת היא הטמעה אפקטיבית של ידע שנלמד בכל דרך שהיא, על בסיס תרגול מהנה. גם כמבוא לנושאים חדשים משחק מתאים יכול לסייע ביצירת סקרנות ורצון ללמוד. מטרה נוספת שניתן להשיג עם משחקים היא פיתוח של כישורי שפה, כישורים חברתיים וגם כישורים חיוניים אחרים. גם את היכולת לפתור בעיות מסוגים שונים אפשר להעצים עם למידה מבוססת משחק, וכך גם את יכולת החקר העצמי.
ענת, אם לשני ילדים, בני שבע ו-11 מעידה שנחשפה לעולם הגיימיפקציה במהלך הסגר הראשון. "שברתי את הראש מה עוד ניתן לעשות כדי לגרות את האינטלקט של הילדים, ראיתי אותם שוקעים מול הטלוויזיה, וחברה המליצה לי על אפליקציה ללימוד אנגלית שעושה את זה דרך משחק", ענת מוסיפה, "נכון את הזמן המסך לא הצלחנו להוריד, אבל לפחות תיעלנו אותו לדבר חיובי".
איך עולם האפליקציות משתלב בגיימיפיקציה של הלמידה?
חברת
MyQuest היא אחת החברות הבולטות כיום בתחום הגיימפיקציה, ודווקא לקהל הבוגר יותר. "ההאצה הטכנולוגית הובילה לשינויים פיזיולוגיים של ממש בסף הגירוי המוחי שלנו, כפי שמחקרים רבים מעידים", מציין
עומר ענתות יזם היי-טק ואחד המשקיעים בחברה, "ולכן, עלינו להתאים את עצמנו לעת הנוכחית, באופן שונים בקליטה ועיבוד של מידע, יש שטף בלתי פוסק של אינפורמציה, ולכן אינפורמציה שתיקלט אצלנו בצורה יוצאת דופן, ע"ע דרך משחקיות, היא גם האינפורמציה שתשקע היטב ואותה נזכור". דוגמה נוספת הינה נועם אמיר שנולד ב-2002 וב-2020, עוד לפני הגיוס, ייסד אקדמיה דיגיטלית ללימודי היסטוריה על בסיס ערוץ יוטיוב פופולרי במיוחד.
לאורך ההיסטוריה חלק ניכר מהלמידה התרחש תוך כדי משחק, ובעיקר חיקוי של מבוגרים. במאה ה-21 אנחנו יכולים לרתום טכנולוגיות עכשוויות ואפליקציות משוכללות כדי ליהנות מכל היתרונות של הגיימיפיקציה של הלמידה.
היתרונות המשמעותיים של הלמידה דרך משחקים
הלמידה ה"קלאסית" מבוססת על הכתבות שמקשות על קשב אמיתי, ועל שינון משמים בעידן שבו ניתן להגיע תוך שניות לאינספור פריטי מידע. התוצאה: פער הולך ומתרחב בין בתי הספר לבין העולם שבו גדלים הילדים שלנו - עולם של טכנולוגיות מלהיבות שמרחיבות מאוד את היכולת של כל אחד ואחת להביא את עצמם לידי ביטוי.
יגאל שטיינברג, תלמיד כיתה ט' מעיד על עצמו כי "קשה לי עם ספרים והכתבות, מה שאומרים נכנס מאוזן אחת ופשוט יוצא עם השנייה, עם עם לומדות ממוחשבות זה פשוט עובד אחרת בשבילי, אני זוכר יותר וגם הציונים במבחנים שלי יותר טובים".
למידה מבוססת משחק לעומת זאת מייצרת מספר תועלות משמעותיות מאוד:
כיף - מוטיבציה - כשאנחנו נהנים מפעילות מסוימת, יש לנו באופן טבעי מוטיבציה רבה יותר לקחת בה חלק. בהתאם שהלימודים הופכים לכיף, התלמידים רוצים ללמוד, וכשרוצים ללמוד באמת - התוצאות בהתאם.
חקירה - אתגר - משחק, כשהוא בנוי נכון כמובן, מייצר מרחב שיש בו שלל אפשרויות וחופש מרבי (בתוך מסגרת נתונה, שכן לכל משחק יש כמובן גם כללים). החופש מעודד ואפילו מחייב חקירה. כל חקירה היא הזדמנות לתלמידים לאתגר את עצמם, כל אחד ואחת על בסיס החוזקות שלהם.
כישלונות - התמודדות - תוך כדי משחקים כולנו מבצעים טעויות וחווים כישלונות. בניגוד למבחן עם ציון נמוך או לאמירת תשובה שגויה בכיתה, חוויות שעלולות לדכא את הילדים, הטעויות והכישלונות נחווים כחלק בלתי נפרד מהמשחק ולכן ההתמודדות איתם טובה יותר, ובסופו של דבר גם הם מעצימים את התלמידים.
אקטיביות - מעורבות - ילד שנמצא בתוך משחק הופך מפסיבי (כתיבה של טקסט שנאמר על-ידי מורה היא פעולה פסיבית במהותה) לאקטיבי, ולמעורב יותר - וגם לכך יש השפעה חיובית על הלמידה. מדובר בתהליך דומה לזה שיצרו רשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטיק-טוק, שהפכו את הדור הבא מצרכן תוכן פסיבי ליצרן תוכן בעצמו.
הצורך האנושי ברכישת ידע, לצד עליית קרנה של "תרבות המסכים", מצליחה להוליד פתרונות יוצאי דופן לבעיות העת, ואין כל ספק שהגיימפיקציה הינה כאן כדי להישאר. ובעצם למה, מי קבע שלימוד חייב להיות במסגרת חינוכית נוקשה ולא בכיף שלנו?
