יזמי הנדל"ן צ'רלס לב, נפתלי שטיצר ודוד רייכמן תובעים 20 מיליון שקל מיזמי הנדל"ן הלל זוריבין ואשר סבאג, בעלי חברת הדס קפיטל, שהיו אמורים להיות שותפיו של לב בפרויקט יוקרה ענק בירושלים. על-פי התביעה, המכירות בפרויקט אמורות היו להסתכם ב-890 מיליון שקל, והרווח - ב-174 מיליון שקל.

מדובר בפרויקט גן העיר, להקמת מגדל מגורים ושימור ארבעה בניינים ברחוב המתמיד במרכז העיר - סמוך לגן העצמאות ולרחוב הלל. הפרויקט כולל 176 דירות ב-33,000 מ"ר ושטחי מסחר. המגרש היה בבעלותו של שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל, אשר הקים בסמוך אליו את פרויקט היוקרה "ירושלים של זהב". אליהו ומשפחת שכטר, השותפה עימו בפרויקט הן העיר בתל אביב, רכשו את המגרש במלואו ב-25 מיליון שקל לפני כ-30 שנה. בשנת 2016 רכש אליהו את חלקה של משפחת שכטר בעסקי הנדל"ן המשותפים ב-400 מיליון שקל. הוא ביקש למכור את חלקו של המגרש בירושלים ב-350 מיליון שקל.

התובעים טוענים, בתביעה שהוגשה (17.3.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי מאז 2018 ניהל לב מו"מ אינטנסיבי לרכישת המגרש והשקיע מאמצים רבים באיתור המידע עליו, בביצוע בדיקות מקיפות של היתכנות הפרויקט ובהכנת תוכניות מפורטות להקמתו ולמימונו. מדובר במידע עסקי סודי שיצר לב, ואשר העניק לו יתרון משמעותי בניהול המו"מ מול אליהו. המו"מ הבשיל בנובמבר 2018 לטיוטת הסכם ולבלעדיות למשך חודש שקיבל לב מאליהו.

לב היה זקוק לשותפים שייכנסו עימו לפרויקט, ולשם כך פנה לזוריבין והעביר לו מידע סודי רב, ואילו זוריבין הציע לצרף גם את סבאג - אומר לב. בדצמבר 2018 סוכמו תנאי השותפות בין השלושה, וכל שנותר הוא לחתום על ההסכם הרשמי. לב מציין, כי לאורך הדרך הבהיר לזוריבין, כי הוא יכול להתקשר גם עם שטיצר ורייכמן, ולכן ביקש להאיץ את ההסכם עם זורייבין. אולם, בינואר 2019 הודיעו זורייבין וסבאג שהם נסוגים מן העסקה, וכלשונו של זוריבין: "ירדנו מהעסקה, בהצלחה לכולכם. חזקי לב לא יודע את מקומו. אני לא רוצה לשמוע יותר על העסקה הזאת".

אולם, טוענים התובעים, ימים אחדים לאחר מכן יצרו זורייבין וסבאג קשר ישיר עם באי-כוחו של אליהו ממשרד יגאל ארנון וניהלו עימם מו"מ לרכישת הקרקע. הדבר נעשה תוך ניצול המידע הסודי שהעביר להם לב, ובמטרה לסלק אותו מן העסקה - הוא טוען. לדברי לב, בא-כוחו התרה בזורייבין וסבאג שעליהם להפסיק את המו"מ, ומשלא התקבלה תשובה - הניח שכך עשו. לכן המשיך לב את המו"מ עם נציגיו של אליהו, ובין היתר הציג רייכמן את איתנותו הפיננסית: 24 מיליון דולר קנדי, 14 מיליון דולר ו-30 מיליון שקל בחשבונותיו בישראל ובחו"ל. אלא שבפועל המשיכו זורבייין וסבאג את המו"מ עם אליהו, התעלמו מהתראה נוספת ולבסוף חתמו על הסכם לרכישת הקרקע ב-305 מיליון שקל.

לב, שטיצר ורייכמן טוענים שהם איבדו את הרווח הצפוי מן הפרויקט - 174 מיליון שקל - אם כי לצורכי אגרה הם תובעים כאמור 20 מיליון שקל. לחלופין הם מבקשים החזר של 5 מיליון שקל על הוצאותיהם בקידום הפרויקט וסכום זה כפיצוי על הנזק הבלתי-ממוני שנגרם להם. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ניסן מגיורא, שני חובב ואסף תכלת, וטרם הוגש כתב הגנה.