שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, הרשיע (יום ה', 25.3.21) את סגנית שר הפנים לשעבר ומי שהיה מזכ"ל ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום, בקבלת שוחד בסך 2.2 מיליון שקל. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, הורשע גם הוא. מעורבים אחרים בפרשה הורשעו, רובם בהסדרי טיעון, ונדונו לעונשים שבין קנסות לבין שש שנות מאסר; ארבעה מן המעורבים הפכו לעדי מדינה. קירשנבאום "לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם" לכל המאוחר מ-2008 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בשלהי 2014, קובע לוי.

זוהי אחת מפרשיות השוחד הגדולות אי-פעם ולוי קובע, כי קירשנבאום פעלה להעברת כספים קואליציוניים (תקציבי מדינה שהשליטה בהם הייתה בידי ישראל ביתנו) תמורת שוחד, שנגזר באחוזים מהסכומים שהועברו. רוב הכסף שימש לצרכיה האישיים של קירשנבאום, ומיעוטו - לצרכי המפלגה. בסך-הכל הורשעה קירשנבאום ב-17 עבירות של קבלת שוחד, ארבע עבירות של בקשת שוחד, שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות של הלבנת הון ושש עבירות מס. שמו של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, אינו נזכר בכתב האישום; בדיונים עלו ראיות לכאורה לכך שהוא ידע על מעשיה של קירשנבאום, אם כי בפסק הדין אין התייחסות לכך.

המכנה המשותף של האישומים, אומר לוי, "הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד לצורך הפקת רווחים אישיים. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו להפקת טובות הנאה לה, לבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה". ואילו כהן ניצל את מעמדיו וקשריו בישראל ביתנו, ובמיוחד עם קירשנבאום, להפקת רווחים אישיים.

על-פי האישום הראשון, קירשנבאום קיבלה 155,000 שקל מבני הזוג נלי דינובצקי ואיגור ריז, שארגנו מופעים לעולים חדשים, וזאת לאחר שסייעה להם לקבל מהמדינה ומרשויות מקומיות מימון של 1.6 מיליון שקל לכ-25 מופעים בשנים 2010-2006. עוד נטען, כי קירשנבאום יצרה קשר בין דינובצקי לבין השר דאז סטס מיסז'ניקוב, לארגון מופעים ב-12 מיליון שקל, תמורת "פרס כספי"; התוכנית לא יצאה לפועל. קירשנבאום הורשעה באישום זה בקבלת שוחד (שתי עבירות), הלבנת הון ועבירות מס.

על-פי האישום השני, קירשנבאום גרמה לכך שהחברה לפיתוח השומרון, בראשותו של גרשון מסיקה, ומתנ"ס בנימין יעבירו 130,000 שקל לדינוביצקי ולסוכנת הנסיעות מרים גרשברג (נושה של בני הזוג). עוד נטען, כי קירשנבאום קיבלה מכהן 35,000 שקל אותם השקיעה בחברת לייבוא טבק שהקימו בני הזוג. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (שלוש עבירות), הלבנת הון ועבירות מס.

האישום השלישי הוא החמור ביותר מבחינה כספית. נאמר בו, כי קירשנבאום העבירה 3.5 מיליון שקל מן הכספים הקואליציוניים לחברה לפיתוח השומרון, בהתאם לסיכום עם מסיקה שהיה אז יו"ר המועצה האיזורית. בתמורה הועמדו לרשותה 1.5 מיליון שקל, מתוכם השתמשה ב-974,000 שקל לצרכיה של ישראל ביתנו. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (שש עבירות), הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים.

האישום הרביעי עוסק בתנועת עזרא העולמית, בראשה עמד דניאל אלינסון. לדברי המדינה, קירשנבאום הסדירה לתנועה תקציבים ותרומות ב-4 מיליון שקל, ואלינסון העמיד לרשותה בתמורה 2 מיליון שקל מתוכם. בפועל, השתמשו קירשנבאום ובני משפחתה ב-92,000 דולר למימון נסיעות לחו"ל ולרכישת מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, ולמימון סקר שערך ארתור פינקלשטיין בארה"ב עבור ישראל ביתנו (37,000 דולר). קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (ריבוי עבירות), הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.

באישום החמישי נטען, כי קירשנבאום קיבלה 236,000 שקל מהמועצה האיזורית מגילות, תמורת הקצבת 3 מיליון שקל דרך החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית. הכסף שימש לתשלום לאתר החדשות הרוסי "יזרוס". קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד והלבנת הון.

על-פי האישום השישי, קירשנבאום דרשה מעמותת איילים - המקימה כפרי סטודנטים בנגב ובגליל - שוחד בסך 500,000 שקל מתוך כספים קואליציוניים בהיקף של 5 מיליון שקל. בפועל סוכם עם ראשי העמותה, מתן דהן ודני גליקסברג, כי הכסף יועבר לישראל ביתנו "בדרכים יצירתיות". 77,000 שקל ניתנו לשייט מיכאל קלגנוב ו-218,000 שקל שימשו ליחסי הציבור של קירשנבאום. פתיחת החקירה הגלויה מנעה העברת 300,000 שקל לעמותת שיט בראשותו של קלגנוב ו-1.5 מיליון שקל להעסקת הח"כ לשעבר ליה שמטוב. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (שתי עבירות), בקשת שוחד (ארבע עבירות), הלבנת הון ועבירות מס.

באישום השביעי טוענת המדינה, כי התאחדות היזמים בראשותה של אירנה וולדברג שיחדה את קירשנבאום ב-19,000 שקל בדמות מימון טיסות לחו"ל של מי שהיה מנהל אגף הארגון בישראל ביתנו, דאוד גודובסקי. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד ובהלבנת הון בנסיעה אחת וזוכתה מחמת הספק בנסיעה שנייה.

על-פי האישום השמיני, קירשנבאום פעלה להעברת מיליון שקל לאיגוד הכדורסל, אז בראשותו של אבנר קופל, דרך מכון וינגייט. האיגוד שילם בתמורה 100,000 שקל לכהן ומשכורת פיקטיבית של 28,000 שקל לטמיר קירשנבאום, בנה של פאינה. באישום התשיעי נטען, כי קירשנבאום העבירה בצורה דומה 500,000 שקל לאיגוד הכדוריד, והתמורה בסך 190,000 שקל הועברה למשה קליסקי, ידידו של כהן. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.

באישומים נגד כהן נטען, כי הוא שיחד את קירשנבאום ב-35,000 שקל במסגרת הקשר עם דינובצקי וריז; קיבל שוחד ב-100,000 שקל מאיגוד הכדורסל ומסר למשטרה בפרשה זו מסמכים שזייף; ניסה לקבל שוחד בסך 100,000 שקל תמורת העברת תקציב ממשרד התיירות (בראשותו של מיסז'ניקוב) בסך 1.5 מיליון שקל לאתר שילה הקדומה; קיבל במרמה 450,000 שקל כנגד דיווחים כוזבים על עבודתו בייעוץ לחטיבה להתיישבות ולמועצת חבל לכיש; ואיים על קצין משטרה בעת דיון משפטי. כהן הורשע בכל העבירות: שתי עבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, ניסיון לתיווך בשוחד, שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שלוש עבירות של הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ואיום.

כאמור, המעורבים האחרים שהועמדו לדין הורשעו, רובם במסגרת הסדרי טיעון. גודובסקי נדון לשש שנות מאסר, לאחר שבית המשפט דחה את בקשתו לחזור בו מהודאתו. מיסז'ניקוב נדון ל-15 חודשי מאסר. אפי פלס, שהיה גזבר מועצת מטה בנימין, נדון לשישה חודשי עבודות שירות. הלוביסט ישראל יהושע, שהיה מעורב בפרשת מועצת מגילות, נדון לתשעה חודשי עבודות שירות. דהן נדון לשישה חודשי עבודות שירות; כתב האישום נגד גליקסברג נמחק. אלינסון, היחיד שלא הגיע להסדר, נדון לתשעה חודשי עבודות שירות. מוטי קליסקי, שהיה מעורב בפרשות איגודי הכדורסל והכדוריד, נדון לשמונה חודשי עבודות שירות. וולדברג נדונה לשישה חודשי עבודות שירות. בתיה כהן, אשתו של רמי כהן, נקנסה ב-35,000 שקל. מסיקה ויו"ר מועצת מגילות, מרדכי דהמן, היו עדי מדינה; דינובצקי וריז הפכו לעדי מדינה וקיבלו 700,000 שקל תמורת עדויותיהם. קופל נדון ל-20 חודשי מאסר בעבירות מס שאינן קשורות לפרשת קירשנבאום.