אברהם (אבי) סיבוני נדון (יום ב', 22.3.21) לארבע שנות מאסר על חלקו בפרשת תרמית הענק בקופת חולים מאוחדת. סיבוני היה המשווק העיקרי שגייס לקופה במרמה אלפי חברים, וכך היא קיבלה ממשרד הבריאות עשרות מיליוני שקלים שלא הגיעו לה. המדינה גם תחלט 3 מיליון שקל מרכושו של סיבוני.

סיבוני הוא המורשע האחרון שעונשו נגזר, לאחר הרשעת רוב המעורבים בנובמבר 2019 בידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי (ראו קישור משמאל). מאחר שמרגולין-יחידי פרשה, את העונשים גזרה השופטת שרית זמיר. כתב האישום עוסק באירועים שהתרחשו בשנים 2010-2002, כאשר הנאשמים גייסו מבוטחים לקופה תוך הפרת הוראות משרד הבריאות, האוסרות שיווק ישיר ומתן טובות הנאה למי שיביא מבוטחים לקופות או למבוטחים עצמם. הגיוס התמקד במגזר החרדי ובמגזר הערבי, שם ניתן היה להשיג בקלות יחסית רבבות מבוטחים תוך הישענות על מנהיגים קהילתיים. כדי להסוות את העבירות, בוצעו הגיוסים באמצעות חברות שיווק שהציגו את פעילותן כאילו היא מכוונת רק להפצת שירותי הבריאות הנוספים, ולא החברות הבסיסית בקופה.

האישום הראשון והעיקרי היה נגד יהודה עליאש, שהיה מנהל אגף השיווק של הקופה ולפני כן מנהל מחוז ירושלים; קודמו במחוז, משה חברוני; וסיבוני. נטען בו, כי חברוני וסיבוני היו מעורבים בפעילות תרמיתית במסגרתה קיבלו המשווקים מהמאוחדת 40 מיליון שקל - מתוכם קיבל סיבוני 37 מיליון שקל. באישום זה נכללה התייחסות ספציפית לסניף מזרח ירושלים של רשת מרפאות אל-חיאת, אשר סיבוני פעל להעברת 38,000 ממטופליו למאוחדת. בסך-הכל שולמו בפרשה זו 17 מיליון שקל, מתוכם קיבל סיבוני 14 מיליון שקל.

המאוחדת שילמה 450-300 שקל תמורת כל מבוטח, וקיבלה ממשרד הבריאות 3,000-2,600 שקל לשנה לכל מבוטח. לפיכך, גיוס מרמתי של כל 1,000 מבוטחים הניב לה רווח של לפחות 2.3 מיליון שקל. מאחר שהמאוחדת שילמה כאמור 40 מיליון שקל, ניתן להניח שהיא קיבלה במרמה מדי שנה (ולאורך שנים) ממשרד הבריאות כ-350 מיליון שקל.

מרגולין-יחידי זיכתה מחמת הספק את עליאש וסיבוני ממרמה כלפי הקופה (חברוני זוכה כליל), מאחר שככל הנראה - מנהליה ידעו על התרמית. היא הרשעה אותם בתרמית כלפי המדינה, וסיבוני הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד. מרגולין-יחידי זיכתה את סיבוני מחמת אותו ספק בנוגע למרפאת אל-חיאת, אך הרשיעה אותו שוב ברישום כוזב במסמכי תאגיד; עליאש הורשע גם בקבלת דבר במרמה מהמאוחדת וממשרד הבריאות. סיבוני הורשע גם בעבירות מס (חשבוניות פיקטיביות והעלמת הכנסות) והלבנת הון בהיקף של עד 37 מיליון שקל, בשל פעולותיו בכספים שקיבל. עליאש נדון לשמונה חודשי עבודות שירות; יוסי סניור, שסייע לסיבוני, נדון ל-5.5 שנות מאסר.

זמיר אומרת כי סיבוני פגע בצורה קשה בערכים המוגנים - הן בשל דפוס הפעולה העברייני, הן בשל חלקו המרכזי בעבירות וברווחים מהן והן בשל ההיקף הניכר שלהן, אם כי יש לזכור שהנהלת הקופה ידעה על המעשים והללו שירת את האינטרסים שלה. עוד מציינת זמיר, כי סיבוני הגיע להסכם עם רשות המיסים ושילם 11 מיליון שקל כבר בתחילתו של ההליך. זמיר קבעה שמתחם הענישה הוא ארבע-שמונה שנות מאסר, ומיקמה את העונש בתחתית הרף בשל מצבו הבריאותי; זיכויו מעבירה מרכזית בדמות מרמה כלפי הקופה; נטילת האחריות מצידו לאחר הרשעתו; והתשלום לרשות המיסים.

שיקול מרכזי להקלה היחסית בעונשו של סיבוני הוא התנהלות הפרקליטות, אשר לא העמידה לדין את מנכ"לי המאוחדת דאז, עוזי סלנט ושמואל מועלם. העובדה שרק אליעש וסיבוני הועמדו לדין באישום העיקרי היא "צורמת ומעוררת תחושה בולטת של אי-צדק", והפרקליטות לא נתנה לה כל הסבר. ההימנעות מחקירת הבכירים מהווה מחדל של ממש, אשר אילץ את סיבוני לנהל הליך ממושך, וכאמור - בשל עובדה זו הוא זוכה מן האישום המרכזי. הפרקליטות גם לא הסבירה מדוע הגיעה להסדר מקל עם כנרת גיא-רון, רעייתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, יורי גיא-רון, שהשתתפה בגיוס התרמיתי (4.5 חודשי עבודות שירות). את המדינה ייצגו עוה"ד יעל אפלבאום וטל תבור, ואת סיבוני - עו"ד גיל עשת.