עדת החוץ והביטחון של הכנסת דחתה (יום ב', 29.3.21) את בקשת הממשלה להאריך בשלושה שבועות את השימוש באמצעי האיכון של השב"כ לאיתור מגעיהם של חולי קורונה. אם הממשלה לא תמצא דרך חלופית, השימוש באמצעי השב"כ ייפסק מחר (30-31.3.21).
אמצעי השב"כ נועדו במקור לצרכים בטחוניים והארגון התנגד לשימוש בהם לאיתור מגעיהם של חולים, מחשש לדליפת האפיון הטכני שלהם. גם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הביעה התנגדות גוברת והולכת בשנה בה נעשה שימוש באמצעים אלו, בנימוק שפגיעתם בפרטיות קשה מדי. משרד הבריאות טען, כי אין אמצעי יעיל באותה מידה: יישומון "המגן" נמצא בשימוש מצומצם מאוד, ובבדיקות האפידמיולוגיות קיימים מקרים של סירוב לשתף פעולה או מסירת מידע חלקי בלבד.
בג"ץ קבע בחודש שעבר, כי ניתן להמשיך באמצעי השב"כ רק במקרים בהם חולה מאומת אינו משתף פעולה בחקירה אפידמיולוגית. השופטים בראשות הנשיאה
אסתר חיות הצביעו על המספר הרב של איכונים מוטעים, על הסחבת שבהכשרת חוקרים אפידמיולוגיים ועל מבצע החיסונים כנימוקים לכך שהפגיעה בפרטיות שוב אינה מוצדקת לנוכח התועלת המועטה יחסית של אמצעי השב"כ.
על פי התיקון לחוק השב"כ, שהתקבל אשתקד כדי לאפשר את השימוש באמצעי הארגון שלא למטרות בטחון המדינה, הממשלה יכולה להסמיך אותו להפעיל את אמצעיו לצורכי הקורונה במשך שלושה שבועות, בכפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון. הממשלה החליטה בשבוע שעבר להאריך את ההסמכה בשלושה שבועות, במתכונת המצומצמת שאישר בג"ץ, אך כאמור - ועדת החוץ והביטחון סירבה לאשר את ההסמכה.
יו"ר הוועדה, ח"כ
צבי האוזר (כחול-לבן), הצביע עם האופוזיציה נגד הממשלה בה חברה סיעתו ואמר: "איכוני השב"כ תורמים היום תרומה זניחה לצמצום המגיפה. בהינתן שהיקף התחלואה ירד משמעותית ושאיכוני השב"כ מופעלים על פחות מ-15% מהחולים המאומתים, אין בהמשך האיכונים משום תרומה מהותית במאבק במגיפת הקורנה. אם התחלואה תעלה, יכולה הממשלה בכל רגע נתון להחליט על חידוש האיכונים, והוועדה תדון בבקשה לאור השינוי בנתונים ככל שיהיו".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
