חמישה סימני ניקוד בלבד - זו הבשורה עימה יצאה האקדמיה ללשון העברית, שהודיעה לגולשים ברשתות החברתיות על רפורמה שבמסגרתה סימני ניקוד הנהגים באופן דומה ייכתבו בסימן ניקוד אחיד. מקצת הגולשים, שלא הבינו שמדובר במתיחת 1 באפריל אף זעמו.
הודעת המתיחה:
עידכון חשוב: רפורמה בסימני הניקוד!
לאחר דיונים ממושכים ולאחר בחינת הצעות רבות שהתקבלו ונבדקו באקדמיה במרוצת השנים וגם בעקבות פניות רבות שאנחנו מקבלים מן המכללות למורים ואף מן החוגים להוראת הלשון המתקשים ללמד את כללי הניקוד התקין, התקבלה החלטה תקדימית לפשט את מערכת סימני הניקוד.
סימני הניקוד המשמשים אותנו היום הומצאו ושוכללו בהדרגה במחצית השנייה של האלף הראשון לסה"נ בטבריה, והם מכונים "הניקוד הטברני". מטרתם של ממציאי הניקוד ומפתחיו הייתה לשמר את מסורת ההגייה במקרא כפי שנָהגה במשך מאות רבות של שנים. דא עקא, מסורת זו אינה נהוגה בימינו.
בימינו משמשים בפי דוברי העברית רק חמש תנועות אך מערכת הסימנים כוללת כעשרה סימנים שונים. כך למשל אין אין בקרב דוברי העברית כיום הבדל בהגייה בין קמץ לפתח; בין שורוק לקיבוץ, בין צירי לסגול או בין קמץ קטן לחולם.
לפיכך כדי להקל על השימוש בסימני הניקוד ועל הוראת הניקוד - מעתה ישמשו רק חמישה סימני ניקוד בסיסיים המשקפים את חמש התנועות הנוהגות בימינו:
👈 פתח סַ - לכל התנועות בהגיית A
(גם במקום קמץ וחטף פתח).
