מדינות רבות בעולם זיהו בשנים האחרונות את החשיבות של חקיקת אקלים ליישום יעדי האקלים שלהן. כשני שלישים ממדינות ה-OECD כבר אימצו חוקים שנועדו לקבע את מחויבותן למאבק בשינוי אקלים ולמעבר לכלכלה דלת-פחמן או מתכננות לעשות זאת בשנים הקרובות.

בימים אלה, המשרד להגנת הסביבה שוקד על גיבוש חוק אקלים היסטורי שיעגן את יעדי האקלים של ישראל וייתן ודאות ארוכת טווח למשק בדרך ליישום המעבר לכלכלה דלת פחמן.

ברקע זה, המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה, בהשתתפות גורמי מקצוע מובילים מהארץ ומגרמניה, קיימו באחרונה סדנת מומחים בנושא חקיקת אקלים שבה נבדקו שאלות מקצועיות שונות, בהן: אלו מודלים של חקיקת אקלים נוסו בהצלחה בעולם? אלו מרכיבי מפתח צריכים להיכלל בחוק האקלים הישראלי הראשון? מה תפקידה של החברה האזרחית בקידום חוק אקלים וכיצד ניתן לשלב את קולות הציבור הישראלי באופן יעיל במסגרת התהליך?

סדנת המומחים התקיימה כחלק מפעילות המשרד להגנת הסביבה להובלת המשק הישראלי לכלכלה דלת פחמן עד לשנת 2050 וכן במסגרת המיזם "מעבר לכלכלה דלת פחמן: פרספקטיבות מישראל וגרמניה", בהובלת המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), בשיתוף קרן היינריך בל תל אביב ובתמיכת קרן האקלים הגרמנית, המיוצגת על-ידי שגרירות גרמניה בישראל. המיזם כולל פרסום שורה של מחקרים בנושא מעבר לכלכלה דלת-פחמן בישראל וגרמניה כמו גם קיום סדנות בהשתתפות מומחים משתי המדינות.

מחקר המכון הישראלי למדיניות ציבורית:



מחקר חדש מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), שהוצג לראשונה בסדנה, סקר מודלים של חקיקת אקלים שיושמו במדינות אירופה, בכוונה לזהות את הפרקטיקות המיטביות (Best Practices) בכל הנוגע לקביעת מטרות, עיצוב תהליכים ליישומן והערכת ההתקדמות שהושגה במסגרת החקיקה.

המחקר מזהה חמישה מרכיבי מפתח בחקיקת אקלים (הגדרת מטרות ברורות, עיצוב צעדים ומדיניות, ניטור התקדמות, הגדרת אחריות מוסדית ועידוד שיתוף הציבור), ובוחן את היישום שלהם בעשר מדינות: דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הונגריה, איסלנד, הולנד, ספרד, שבדיה ובריטניה. הניתוח מעלה 20 פרקטיקות מיטביות, בהן קביעת יעדים ספציפיים לכל ענף תעשיה, עיצוב מנגנונים לעידכון היעדים, הגדרת חובת דיווח לכל ענף תעשיה, וקידום אפיקים למעורבות של שחקנים לא-ממשלתיים. תובנות נוספות מדגישות את החשיבות של עיגון החוק בתמיכה ציבורית רחבה, לרבות מצד שחקנים פוליטיים, נציגים מהתעשיה, המגזר הפרטי והחברה האזרחית, והאפשרות לשלב את הציבור הרחב בהערכת היעדים שנקבעו והצעדים להשגתם.

עקרונות החוק שמגבש המשרד להגנת הסביבה:


במסגרת הסדנה, הדגיש ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, את הצורך בחקיקת אקלים בישראל ככלי שנועד לעגן מטרות ארוכות טווח, להבטיח את מימוש החזון של מדינת ישראל לעתיד ירוק יותר ולייצר ודאות ואופק תכנוני והשקעתי עבור המשק.

במהלך הסדנה הציג פרואקטור עקרונות מפתח של החקיקה המסתמנת בישראל, הצפויה לכלול צעדים המשקפים היערכות להשלכות הצפויות של שינוי האקלים (adaptation) וכן צעדים שנועדו לצמצם את פליטת גזי החממה (mitigation). כמו-כן, חוק האקלים צפוי להגדיר חזון ארוך-טווח לצד מטרות ספציפיות לשנים 2030 ו-2050, ולהתוות את הדרך למעבר לכלכלת דלת פחמן. החקיקה תקבע, לצד אסטרטגיה ברורה ליישום המטרות שהוגדרו, גם מנגנונים לעידכון אסטרטגיה זו בהתאם להתפתחויות ולניטור ההתקדמות שהושגה במסגרת החוק כדי להבטיח עמידה ביעדים. החקיקה גם תבטיח שקיפות בפני הכנסת והציבור בישראל.

צוות מומחים בראשות מוסד שמואל נאמן הדגיש בסדנה את עיקרון השקיפות והאחריות בחוק המתגבש, לצד הצורך בקביעת יעדים ברורים ומדידים. הדיונים במהלך הסדנה חזרו והדגישו את החשיבות של קביעת יעדים ארוכי-טווח להפחתת פליטות גזי חממה וקביעת מנגנונים משקיים כגון תמחור פחמן, אשר נדרשים לייצר ודאות תכנונית והשקעתית למשק.

עקרון מרכזי נוסף שחזר ועלה בדיון הוא הצורך בקביעת חובות דיווח ובקרה לצורך הגברת השקיפות בהתקדמות הממשלה לקראת יישום הצעדים והתקדמות הממשלה לקראת עמידה ביעדים הלאומיים. כמו-כן, הודגשה החשיבות של ועדת מומחים חיצונית ועצמאית שתייעץ לממשלה בקביעת היעדים במסגרת החוק ותסייע בביצוע ניטור והערכות.

תרומת האקדמיה והחברה האזרחית לקידום חקיקת אקלים:

בדיון שהתקיים בפאנל של נציגי החברה האזרחית מישראל ומגרמניה, בהשתתפות נציגים מהמכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), אדם, טבע ודין, מוסד נאמן וארגון ברית האקלים הגרמני (Climate Alliance Germany), נדונו החשיבות והדרכים האפשריות לשילוב נציגים של הציבור ושל ארגונים שאינם ממשלתיים בדיונים סביב קביעת המטרות והצעדים להשגתן במסגרת חוק האקלים. במהלך הדיון עלתה הנקודה כי ארגונים לא ממשלתיים יכולים לתרום לקידום המטרות שיוגדרו במסגרת החקיקה, למשל בכך שיסייעו להבהיר לנבחרי ציבור את "הערך האלקטורלי" של קידום מדיניות ירוקה, או בכך שיאתגרו מדיניות וצעדים שמקדמים משרדי ממשלה אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם היעדים שיוגדרו בחוק.