|
|
תהליכי הזדקנות [צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.]
|
|
|
|
|
ד"ר דבורה טויבר וצוותה מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב חוקרים במרץ בשנים האחרונות את הגנים המרכזיים בתהליך ההזדקנות שלנו. במחקרם האחרון, זיהו החוקרים מספר מצומצם של גנים המשתנים בהזדקנות פאתולוגית לעומת הזדקנות בריאה. עוד גילו החוקרים כי שינויים פשוטים באורך החיים, למשל בניית תפריט תזונה עם הגבלה קלורית. ממצאיהם בנושא פורסמו לאחרונה בכתב העת Aging.
טויבר מסבירה כי "אחד הגורמים העיקריים להזדקנות הוא הצטברות של נזק לא מתוקן לדנ"א, כאשר כל תא בגוף נאלץ להתמודד עם אלפי חבלות בכל יום. בעוד שרובן מתוקנות, המערכות הביולוגיות אינן מושלמות ונותר נזק כלשהו שבהמשך עלול להוביל למחלות ניווניות כגון פרקינסון ואלצהיימר. נזק זה משפיע הן על הדנ"א עצמו והן על הקוד האפיגנטי. במחקר מצאנו מספר גנים שניתנים לשינוי באמצעות דרכים מאוד פשוטות כמו הגבלה קלורית".
במחקריהם הקודמים, מצאו החוקרים כי הגן SIRT6 משחק תפקיד מרכזי בתיקון נזקי דנ"א, והוא משמש בתור הגורם הראשון שמגיע במקרה של שבר דו-גדילי ל-דנ"א - סוג הנזק המסוכן ביותר לתא. בתור הגורם הראשון בזירה, הוא מיד ניגש למלאכת התיקון במקביל לגיוס חלבונים ופקטורים נוספים הקריטיים לתהליך התיקון.
מכיוון שהזדקנות בכלל ומחלות נירו-דגנרטיביות בפרט מלוות במגוון רחב מאוד של שינויים, צוות חוקרי האוניברסיטה השווה עכברים עם גן SIRT6 פגום לעכברים צעירים או מבוגרים לעומת גן SIRT6 תקין. בזכות הידע המוקדם שצברו החוקרים על הגן, הם הצליחו לצמצם את רשימת הגנים המשתנים בהזדקנות ובנירודגנרציה, לגנים שעלולים לנבא האם מוח מסוים נע לעבר הזדקנות בריאה או פאתולוגית. בנוסף לכך, הצליחו החוקרים לקבוע מי מהגנים הללו יכולים לשמש כמועמד לטיפולים בהזדקנות פאתולוגית - כלומר גנים שהשינוי בהם הוא הפיך. בעתיד, בדיקה של השינויים בגנים הללו תוכל להצביע האם אנחנו בדרך להזדקנות בריאה או לא.
"ככל שמתבגרים צוברים יותר נזקי דנ"א ותיקונם הוא תנאי הכרחי לאריכות חיים. כל התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב תתבטא בשיפור משמעותי באיכות חיי החולים ובני משפחותיהם וזו המטרה שאנחנו רואים לנגד עינינו במעבדה", מוסיפה ד"ר טויבר.
על המחקר עמלו צוות החוקרים: דניאל שטיין, אמיר מזרחי, אדם סרצקי, ד"ר אלפרדו גרסיה ונזור, זאב סלובודניק, שי קלוסקי, ומוניקה עינב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף: אנסטסיה גולובה, וד"ר יקטרינה חרמייב מכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה במוסקבה, ברוסיה.
