|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
פיתוח מהיר של תרופות אנטי-ויראליות באמצעות בינה מלאכותית
|
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת בן-גוריון מציגים גישה חדשנית הרותמת תהליכים טבעיים ויכולות בקידוד גנטי לטובת פיתוחים הנדסיים חדשים
|
כמה נגיפים בעת ובעונה אחת [צילום: באסל עווידאת/פלאש 90]
|
|
|
|
|
פיתוח של חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב צפוי להאיץ פיתוח של תרופות אנטי-ויראליות, זאת תוך התבססות על ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Communication הובילו פרופ' רועי עמית, הדוקטורנטית נעה כ"ץ שהמריאה החודש לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, וד"ר ירון אורנשטיין עם המסטרנט איתמר טריפטו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שתרמו למחקר את החלק החישובי (בינה מלאכותית). ביולוגיה סינתטית היא תחום הנדסי חדש למדי, הרותם תהליכים טבעיים ויכולות בקידוד גנטי לטובת פיתוחים הנדסיים חדשים. לדברי פרופ' עמית, "היכולות שלנו בתחום הזה גדלות במהירות אסטרונומית. אם בפוסט-דוקטורט יכולתי לעשות כמה עשרות ניסויים במקביל הרי שבמאמר שלנו מ-2012 כבר דיווחתי על אלף ניסויים במקביל ובעבודה של נעה כ"ץ - מאות אלפים. עם זאת, התרגום של מחקרים כאלה ליישומים כגון תרופות הוא אתגר יקר ומסובך המונע, למשל, פיתוח נרחב של תרופות אנטי-ויראליות". לדברי פרופ' עמית, הבעיה העיקרית בהקשר זה הוא הכדאיות הכלכלית הנמוכה בפיתוח תרופות אנטי-ויראליות - עובדה הנובעת מספקטרום הפעולה הצר שלהן; תרופה אחת מתאימה לנגיף אחד. זאת בניגוד לאנטיביוטיקה, שיכולה לחסל כמה חיידקים שונים. זו הנישה שאליה נכנסו החוקרים משתי האוניברסיטאות: פיתוח תרופות שיפגעו בכמה נגיפים בעת ובעונה אחת. "השיטה שפיתחנו, OL-ML, משלבת סינתזת די-אן-איי, ריצוף בקנה מידה רחב, למידה חישובית ומערך טיפול-תגובה (dose-response assay) - כלומר פלטפורמה לבדיקת ההשפעה של תרופות אנטי-ויראליות על הנגיף". השיטה שפיתחו החוקרים מאפשרת להם לסרוק באופן מהיר כמות עצומה של מולקולות פוטנציאליות ולבחון אם הן מתאימות לתפקיד האמור. זאת על סמך למידה חישובית ובפרט שימוש ברשתות נירונים עמוקות (deep learning). לאחר צמצום האפשרויות נותרת כמובן העבודה הביולוגית - לבדוק אם מולקולות אלה מספקות את הסחורה בפועל. לדברי ד"ר אורנשטיין, "היישום של למידה עמוקה בגנומיקה בשנים האחרונות הביא ליכולות חיזוי מדהימות שלא יכולנו לדמיין קודם. בעבודה אימנו רשתות נירונים עמוקות על עשרות אלפי דוגמאות מולקולריות שנאספו במעבדה של פרופ׳ עמית וביצענו חיזוי מדויק למיליוני דוגמאות שלא היו בניסוי המקורי. בצורה זו יכולנו לסרוק באופן מהיר כמות עצומה של רצפים שאי אפשר לסרוק בניסוי בזמן סביר בהינתן הטכנולוגיות והמשאבים הקיימים בימינו". לדברי פרופ' עמית, "המחקר שלנו הדגים את האפשרות לגלות, באמצעות השיטה שפיתחנו, מולקולות אר-אן-איי שיכולות להיקשר ליותר מנגיף אחד. ההדגמה נעשתה על מולקולות מעטפת של פאג'ים (נגיפים התוקפים חיידקים), אבל אנחנו מעריכים שאותה גישה עשויה לפעול גם על חלבוני מעטפת של נגיפים אנושיים כגון שפעת וקורונה. מולקולה שיכולה להקשר לשני זנים או יותר של נגיפים יכולה להוות בסיס לדור חדש של תרופות אנטי-ויראליות שיתנו מענה להתפרצות חדשה של מגפת קורונה, שפעת או כל נגיף אחר".
|
פרופ' רועי עמית [צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון]
|
|
|
|
תאריך:
|
07/04/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/04/2021
|
|
יפעת גדות
|
פיתוח מהיר של תרופות אנטי-ויראליות באמצעות בינה מלאכותית
|
|
"איבולושיין מים"((evolution water) מקבוצת "איבלושיין נטוורקס" נבחרה על-ידי מקורות להיות החברה והטכנולוגיה אשר תבצע את ההתייעלות האנרגטית במערכותיה. "מקורות", חברת המים הלאומית הישראלית, צפויה בהדרגה לייעל ולהקטין את עלויות החשמל שלה בכ-18-10%, מדובר בעלויות הנאמדות בכ-800-900 מיליון שקלים בשנה, המהוות כ-10% מעלות צריכת החשמל השנתית של מדינת ישראל.
|
|
|
התעשיה האוירית וחטיבת הביטחון של חברת מטריקס (Matrix Defense) חתמו (יום ב', 22.2.21) על הסכם שיתוף פעולה להקמת מרכז מצוינות לפיתוח פתרונות מבוססים בינה מלאכותית, לימוד מכונה וביג דאטה אשר ישתלבו במערכות הלווינים והחלל, מערכות הגנה ותקיפה, טילים, ראשי ביות, מטעד"ים אלקטרואופטיים ומערכות נוספות המפותחות בתעשיה האוירית.
|
|
|
פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר), שבו חברים משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, החליט לפני ימים אחדים לאמץ את המלצותיה של ועדת מומחים בראשות ד"ר ארנה ברי, מבכירות ההיי-טק הישראלי, כיצד המדינה צריכה לקדם את תחום הבינה המלאכותית בישראל.
|
|
|
בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק ידע ותובנות חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה — שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. הבינה המלאכותית מאפשרת לממש יכולות אלה במגוון יישומים ביעילות יחסית, במחיר סביר ובקנה מידה רחב. האוטומציה של יכולות אנושיות אלה יוצרת הזדמנויות חדשות ומשפיעה על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי.
|
|
|
מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין מכון ויצמן למדע בישראל ובין האוניברסיטה לבינה מלאכותית על-שם מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות נחתם אתמול. מעמד החתימה שנערך באמצעות שיחת וידאו, התקיים בהשתתפות נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשיה וטכנולוגיה מתקדמת וחבר הקבינט הפדרלי של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר, המשמש גם כיו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה. משלחת בראשות נשיא המכון תצא לאבו דאבי בשבוע הבא על-מנת לדון בפרטי ההסכם ובדרכים ליישומו.
|
|
|
|
|
|
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
|
|
|
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
|
|
|
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|