הימים שבין תום הפסח ועד ליום העצמאות נתפסים אצל המחנה הפוליטי הנאור כ"עשרת ימי התשובה" החילוניים. ושלושת הימים המרכזיים שבו: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות נתפסים כימי מדורת השבט של המחנה המתקדם. ימים שבהם אפשר להדליק מדורות בליבו של הקונצנזוס. מדליקי האש עוטפים את האג'נדה הזאת במונח אידיאולוגי עלאק: "אלטרנטיביזם". אגב, יש המוסיפים גם את ליל הסדר במנין ימי הדלקת אש הלכעיס. הכיצד? בשנים האחרונות האלטרנטיביזם מציע ליצור "הגדה בקוד פתוח". מה הכוונה? שבמקום הגדה קונבנציונאלית "דתית" נתפלל בהגדה שבה כל דיכפין ישלב כל קטע שבא לו, כולל פרקי קוראן נניח, ויקרא בו בליל הסדר. אבל נחזור לימי הזיכרון.
