נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, ישמע את גרסתה של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר,
רות דוד, בנוגע להחלטתה ביולי 2004 לסגור את תלונתו של רפי רותם, חוקר לשעבר ברשות המיסים, על שחיתות ברשות. באי-כוחו של רוזן קיבלו (יום א', 11.4.21) את הצעתם של שופטי בג"ץ, בעקבות עתירתה של דוד - הנאשמת בפרשת
רונאל פישר - ולפיה רוזן פגע בשמה הטוב בלא ששמע כלל את גרסתה.
ההחלטה ניתנה בנובמבר 2017, ורוזן אומר בה, כי דוד אימצה בתוך ארבעה ימים את המלצתו של הפרקליט המלווה, מנחם מזרחי (כיום שופט שלום) לסגור את התיק. לדבריו, גם לא היה ראוי שהחלטה זו - בשל רגישות התיק - תתקבל בלא התייעצות עם פרקליטת המדינה (אז -
עדנה ארבל) לפני ההחלטה. עוד ציין רוזן, כי לא ברור מדוע בוער התיק בשנת 2014 - בעת חקירת פרשת רונאל פישר - ומי אישר זאת.
בעתירתה טענה דוד, כי שמה הפך שלא בצדק לסמל לשחיתות ולמרמס ציבורי, וכי בהחלטתו שפך רוזן שמן על המדורה, "תוך קביעת עובדות שגויות ומופרכות". לדבריה, ביקורתו של רוזן גם יוצרת את הרושם המוטעה כאילו הפרקליטות מחפה עליה. דוד הוסיפה, כי רוזן כלל לא פנה אליה לפני מתן החלטתו והוא אף סירב להעביר לה את תלונתו של רותם. לגופם של דברים טענה דוד, כי היא ליוותה את התיק בנוגע לתלונתו של רותם מאז ספטמבר 2003, כולל ישיבות עבודה עם מזרחי, קריאת ראיות מן התיק וקריאת סיכומו של מזרחי (ובו המלצה לסגור את התיק) תוך כדי כתיבתו - ולכן יכלה להחליט במהירות. לדבריה, רוזן "פטר את עצמו מבדיקת העובדות" ופעל "כמו שופט שחרץ את הדין אחרי שמיעת עדי התביעה בלבד, ואולי את חלקם בלבד".
בדיון בעתירה הקשו השופטים
עוזי פוגלמן,
יעל וילנר ו
עופר גרוסקופף על בא-כוחו של רוזן, עו"ד
יוסי בנקל, מדוע דוד כלל לא זומנה להשמיע את עמדתה לפני פרסום ההחלטה. הם הציעו שהיא תישמע כעת ורוזן קיבל את ההצעה. "הצענו הצעה, לא הוצאנו צו על תנאי ברמה פורמלית. חשבנו שאפשר לסיים בהסכמה, ואנחנו שמחים שהיא התקבלה ומסתיים העניין. כמובן, אם אחרי ההליכים יהיו טענות - הן שמורות", הבהיר פוגלמן. בג"ץ לא נענה לבקשתה של דוד לבטל את החלטתו של רוזן, אך היא תוכל לשוב ולבקש זאת אם רוזן יעמוד מאחורי החלטתו גם אחרי שישמע את גרסתה. את דוד ייצגו עוה"ד עו"ד הלה פלג ו
עינת שרקי.