שר הדיגיטל של ישראל, דודי אמסלם, הממונה גם על החברות הממשלתיות שלח משתלח ליועמ"ש,
אביחי מנדלבליט על שלא מאפשר לו לבצע מינויים ברשות החברות.
במכתב אשר כולל שורה של השתלחויות בוטות כלפי מוסד היועץ המשפטי לממשלה ומערכת המשפט, כותב אמסלם: "אני משתומם בכל פעם מחדש מתשובותיך לפניותיי בכל הנוגע לרשות החברות ועל החלטותיך בסוגיה הנ"ל... "ברצוני להזכיר ולפרט בפני כבודו את העובדות לאשורן והתפתחותן על-פי סדרן הכרונולוגי".
"ביום שמשי בהיר אחד", כותב אמסלם למנדלבליט, "התעוררה לה הגב'
דינה זילבר (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר) לאחר דיון שערכה עם חברתה הגב' דלית זמיר [יועמ"שית רשות החברות ורעייתו של המשנה שלך מר ארז קמיניץ]. השתיים החליטו להפריע לי בעבודתי ולפגוע בסמכויותיי המוקנות לי על-פי החוק בכל הנוגע למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות ולהמציא חוק חדש שלא היה קיים בספר החוקים של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד עצם היום הזה".
לטענת אמסלם - "לפי החוק החדש שחוקק על ידן, אני לכאורה, מונחה למנות דירקטורים לחברות ממשלתיות אך ורק מתוך הנבחרת שהוקמה בשעתו ע"י
יאיר לפיד ששימש בזמנו בתפקיד שר האוצר ו
אורי יוגב שכיהן כיו"ר רשות החברות", כתב השר.
"עברה עבירה חמורה מאוד"
בהמשך משתלח אמסלם במשרתות הציבור: "היות וסברתי אז, ועדיין הנני סבור היום, שהדבר מנוגד לחוק (לא מדובר בפרשנות אלא בהמצאה יצירתית חדשה ומקורית של חוק שלא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל) לא קיבלתי זאת ואני אף רואה בזה עבירה חמורה מאוד ופעולה שפוגעת אנושות בבסיס הדמוקרטי של מדינת ישראל.
"אני רואה בזה שימוש לרעה בסמכות שהופקדה בידי פקיד אשר מועל בתפקידו ומפעיל את הסמכויות בכוחניות ואלימות משפטית, וזאת ללא כל היגיון וסמכות, וכל זאת מתוך שיכרון הכוח ואיבוד הפרופרציות, דבר המביא אותו לידי בלבול יסודי בהבנתו 'מי הוא הסובב ומי הוא המסובב'", ממשיך אמסלם, כאשר הוא מתכוון ליועץ המשפטי לממשלה.
אתה", כותב אמסלם ופונה למנדלבליט "לצערי הרב, הענקת גיבוי להחלטתה של הגב' דינה זילבר, ומשכך החלטתי שלא לקבל את עמדתך התמוהה שאינה מתקבלת על הדעת. ראיתי אותך כראש החץ הפוגע בצורה מהותית וקשה בדמוקרטיה, וזאת כמובן ללא כל סמכות חוקית וללא כל היגיון ומידתיות", מטיף אמסלם.
"על הרקע הנ"ל", ממשיך שר הדיגיטל, "הוגשו מספר בג"צים ע"י מספר 'שכירי חרב' המופעלים על ידכם בנושא מינוי דירקטורים וחתימות על האסיפות הכלליות.... ב-5 באפריל פניתי אליך בבקשה לקבל שם של יועץ משפטי מתוך מאות היועצים המשפטיים, עובדי המדינה המועסקים במערכת שבאחריותך (שעל-פי הבנתי אמורים בראש ובראשונה לתת לשרים שירות במסגרת עתירות שמוגשות חדשים לבקרים לבג"ץ כנגד הפעלת סמכויותיהם החוקיות..). אתה כמובן סירבת בטענה שעל-פי החלטת בג"ץ משכבר הימים אתה הוא הגורם האמור לפרש את החוק ולהחליט, ואילו לי כשר כל מעמד ואמירה בנושא (כאילו אני סטטיסט במחזה)".
אמסלם מוסיף מסביר למנדלבליט כי "אתה עצמך הוא נשוא תלונתי - הרי הגב' דינה זילבר הוציאה את ההנחייה על דעתך. משכך אתה עומד בניגוד עניינים בסיסי בסוגיה הנ"ל. זה מזכיר לי את אותו אדם שרצח את הוריו וטען בבית המשפט שהוא יתום".
כ"ידוע לך", ממשיך אסמל, "העתירות נגדי הוגשו ע"י "שכירי חרב" שהופעלו על ידכם. אזי מכאן אני מבין שכל אדם במדינת ישראל שהוגשה נגדו עתירה לבג"ץ, מוקנית לו הזכות הבסיסית והאלמנטרית להיות מיוצג ולהשיב את תשובתו, להוציא גורם זוטר הנקרא "שר במדינת ישראל" שנשללה ממנו זכות זו ושהוא נתון לחסדיו ולרצונו הטוב של כבוד היועמ"ש לממשלה [הרם ונישא].
"דרך אגב, דבר אחד טוב יצא עד כה מההתפלמסות איתך שלראשונה הבנתי את פשוטו של הפסוק בספר משלי שבו שלמה המלך אומר "במקום המשפט שם הרשע", אם יורשה לי הייתי מרחיב בפרשנות קטנה ומוסיף גם את המילים "חוסר הבינה והיושר".
"לסיום", כתב אמסלם "אני מקווה ומתפלל שיבואו ימים טובים לעם ישראל שבהם נחזיר את ההגינות, הצדק, היושר והכבוד למערכת המשפט במדינת ישראל ".