"הדברים שהיו קשורים לשרה [נתניהו] היו לפעמים יותר לחוצים מאשר אלה שהיו קשורים לראש הממשלה", אומר (יום ב', 12.4.21) מנכ"ל וואלה לשעבר,
אילן ישועה, בהמשך עדותו במשפט נתניהו. עוד אמר כי למערכת "היה ההפך מחופש" לכתוב על
בנימין נתניהו ומשפחתו. "היא הייתה משועבדת".
עם חתימת האישור של עסקת בזק-yes, ביוני 2015, בירך ישועה את
שאול אלוביץ, אשר ענה: "תודה, יש לך תרומה לעניין". ישועה הסביר, שהתרומה שלו הייתה כפולה: ארבע שנים קודם לכן הוא סייע לאלוביץ להציג אותה בפני הממונה על ההגבלים העסקיים, והסיקור החיובי של וואלה. ישועה כתב: "הכיף הוא שיש בזה ניצחון גם על הרבה רוע". בעדותו הסביר, שביקש בכך להתחנף לאלוביץ, אשר טען לאורך הדרך שיש הרבה רוע המעכב את המיזוג.
ישועה העיד בהרחבה על אירוע שהתרחש ביולי 2015. "שאול פנה אלי, אמר שראש הממשלה דיבר איתו, שיש בעיה שאורי אריאל יוצא עם אולטימטום מפוברק לראש הממשלה [לבנות מאות יחידות דיור בהתנחלויות], ושראש הממשלה קיבל את ההחלטה לעשות את זה ממילא. קיבלנו את זה ב-19:40 והתבקשנו להעלות ב-20:05 במקביל לערוץ 2. אבי אלקלעי בדק ולא הצליח לאשר שיש אולטימטום כזה. שאלנו את שי חייק האם אפשר לומר ש'בכיר במשרד ראש הממשלה טוען שהיה אולטימטום מפוברק כזה' ונעניינו שבשום פנים לא. לכן, לא היה לנו מקור. נוצר סביב זה משבר גדול, שלא הצלחנו להעלות את זה תוך 20 דקות.
"למחרת בבוקר העלינו ידיעה מפצה שמתארת את האולטימטום המפוברק הזה, וכלקח ממנו הוקמה הקבוצה של שאול-איריס-אילן. היה צריך לבדוק את זה: איך יכול להיות שאנחנו מקבלים ידיעה כזאת ולא מעלים אותה מיד, סקופ כזה". בשיחת טלפון בין אלוביץ לישועה אמר הראשון, כי הכותרת צריכה להיות "האולטימטום המפוברק" וכי ישועה יקבל את כל הפרטים מ-חייק.
בשיחה מאוחרת יותר הסביר ישועה לאלוביץ מדוע הידיעה לא פורסמה: "אנחנו יכולים להיות בובה על חוט, אבל לא בתוך עשר דקות". ישועה תלה את האשמה בעורכי האתר, טען שהוא חש ברע פיזית בשל הוויכוחים איתם, ואלוביץ הגיב: "אם לך אין השפעה ולי אין השפעה - זה אתר שלהם, שיילכו להזדיין". בעדותו הבהיר ישועה, כי בפועל לא יכול היה אבי אלקלעי לעשות דבר מול כתביו, משום שהם התבקשו למעשה שלא לעשות עבודה עיתונאית בסיסית.
במהלך הדיון התלהטו הרוחות בין התביעה להגנה. התובעת
יהודית תירוש טענה שיש איומים עליה מספסלי ההגנה, וייחסה זאת להפניית אצבע מצד בועז בן-צור שאמר לה ש"זאת הפעם האחרונה".
ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר טענו שמאז הבוקר תירוש מחלקת להם ציונים; רוזן-עוזר דרשה התנצלות וביקשה את הגנת בית המשפט מיצירת התודעה כלפי הציבור. חן: "הדברים כוונו אלינו. זה לא מופנה רק לכבודכם יצירת התודעה הזאת, וזה דבר נורא ואיום".
בן-צור: "התובעת נכנסת שוב ושוב לדברינו. מה שנאמר הוא שזה פעם אחרונה שאת מפריעה לי באמצע הדברים. יש מרחק עצום מפה ועד איומים. יש כאן [בטענה לאיומים] חציה של גבולות". תירוש: "גם על ילדַי אני לא מרימה את האצבע. עורך דין שמרים את הקול והאצבע - בעיני ובעינינו כתביעה יש בכך איום. כשהשיח עובר לפסים מוגזמים, מותר להגיד שחשנו בזה איום". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "ההנחה היא שאיש לא התכוון לאיים, תנסו להוריד את הטונים, ממשיכים הלאה".