ברני מיידוף, שביצע את הונאת הפונזי הגדולה ביותר בהיסטוריה, הלך לעולמו בכלאו (יום ד', 14.4.21) בגיל 82. הוא נדון בשנת 2009 ל-150 שנות מאסר ולפני מספר חודשים ביקש שחרור מוקדם בשל מצבו הבריאותי, אך הבקשה לא הגיעה לדיון.
מיידוף היה אחד מסוחרי שוק ההון המכובדים בוול סטריט ושימש בין היתר כנשיא בורסת נסדא"ק. הוא ניהל חברת השקעות פרטית שנשאה את שמו, ובין לקוחותיו היו מוסדות צדקה רבים ואישי ידועי שם, רבים מהם יהודים (כגון אגודת הדסה ו
אלי ויזל). מיידוף הבטיח ללקוחותיו תשואה שנתית מובטחת של כ-10%, ועל-פי הדיווחים שמסר להם - הצליח לעמוד בהבטחתו; אפילו בשנות מפולת, הוא הציג תשואות טובות בהרבה מאשר יתר השוק. במקביל הוא ניהל פעילות צדקה נרחבת, אשר ביססה עוד יותר את מעמדו.
במשבר הפיננסי של ספטמבר 2008 ביקשו רבים מלקוחותיו למשוך את כספם, ואז התברר שהוא ניהל במשך שנים תרמית פונזי: גנב כסף מן הלקוחות, שילם לראשונים מכספם של האחרונים ולמעשה לא השיג מעולם את התשואות שהציג להם. בשל בהלת המשיכות ובהעדר מפקידים חדשים, לא יכול היה מיידוף לעמוד בהחזרת הכספים ונאלץ בחודש דצמבר לחשוף בפני בניו, מארק מיידוף ואנדרו מיידוף - שעבדו לצידו - שמדובר בהונאת ענק. השניים דיווחו לרשות ניירות הערך, וכאשר הגיעו אנשיה לעצור את מיידוף, הוא אמר להם: "חבל שלא באתם קודם".
מיידוף הודה בעבירות מרמה, זיוף ו
הלבנת הון וכאמור נדון ל-150 שנות מאסר. כמעט כל רכושו הוחרם ונמכר כדי לפצות חלקית את קורבנותיו. בנו מארק התאבד ב-2010, בנו אנדרו מת מסרטן ב-2014 ואשתו, רות מיידוף, ניתקה כל קשר עימו. ההיקף המדויק של המרמה מעולם לא הוברר, בעיקר בשל הקושי לכמת אותה. חלק מן הקורבנות קיבלו כאמור את כספם במלואו או בחלקו; לגבי האחרים קשה לקבוע כמה איבדו, משום שייתכן שהיו מפסידים כספים גם בהשקעות אחרות. ההערכות נעות בין 10 ל-57 מיליארד דולר - ובכל מקרה מדובר בהונאה הגדולה מסוגה אי-פעם שבוצעה בידי אדם יחיד.
חקירת הפרשה העלתה ליקויים רבים בפיקוח על פעילותו של מיידוף, במיוחד מצד רשות ניירות הערך (SEC). הרשות קיבלה לאורך השנים מידע מחשיד על מיידוף, אך הוא הצליח להוליך שולל את חוקריה, שחלקם נפעמו ממעמדו ומגישתו לבכירים ברשות ובשוק ההון האמריקני. עד היום לא ברור להיכן נעלמו מיליארדי דולרים מכספי ההונאה, וברחבי העולם (כולל בישראל) נמשכים הליכים משפטיים בניסיון למצוא כספים או להוציאם מידי מי שלטענת כונסי הנכסים היו מודעים להונאה ונהנו מפירותיה. ג
